קרן פרקש / אזכור בשבילה |
כשם שאחות סבתא רבה שלי
סחבה לאחותה כיכר לחם מעופש שכבר הוריק
כל הדרך רק בשבילה,
כך גם אזכור
לא לשכוח בשבילה,
בשביל הדור שכבר חולף ונעלם,
את אשר עשו לה-
שם.
את ברכיה שלא יכלו עוד לשאת את עול העבודה,
או את עול ההשפלה.
אך היא עדיין ניצבת שם בהונגריה,
בת תשעים ושתיים, איננה סומכת עוד על אף אחד,
לא על גרמנים,
לא על רופאים,
לא על מקורבים,
ולא על אלוהים.
כי אז
נלקח ממנה אושר החיים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|