שי מונה / עיר זרה לאהבה |
בחורף שמונים ושמונה
בארבע על ארבע של ריק
אחד על אחד
נערמנו עירומים
הלהבנו להבה
ליהטנו אהבה.
התאומים שחקו את הרקיע
עדיין
הזקירו גאווה.
התפוח הגדול ננגס והשביע
בינתיים
נטרף בתאווה.
השדרות צלבו את הרחובות
כתמיד
חיפשנו כתובות.
מצאנו אחד בשני
תשובות
לשעות נקובות.
היה לי נער משולהב
בולע חרבות
של אש
מתוך גופי המתגעש.
היה לי צער שנצרב
שנים רבות
חולם
גופו עכשיו המתנחש.
היתה לי עיר זרה לאהבה
היה בי ריק נגדש
ביד טובה.
מתוך "אהבות בין-לאומיות".
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|