לנהוג לבד. לכוון ברדיו את התחנה עם המוזיקה שהכי נראית לי,
לקחת איתי דפדפת ועט.
ולנהוג. בלי שום רוח.
לשיר, ולרקוד, עד כדי כך שנהגים אחרים מהצד לא יבינו את
התנועות שאני עושה.
אבל אני, רק אתאים את עצמי לשיר.
לנהוג, בשקט.
מרוב העירנות והזהירות, לא תהיה לי שלווה.
כשם שמרוב שאני מודעת לעצמי, אני חסרת מנוחה.
לעצור במקום עם נוף יפה. יפה לטעמי.
ולחשוב, כמו תמיד. על אותם אנשים בחיי.
לחשוב, ולכתוב.
גם לבכות? לא, בלי לבכות.
יש אי שם, גם מישהו חושב עלי. מישהו.
למישהו אכפת, ומישהו לא לידי, פה, במכונית.
מכונית בה האווירה שהכנסתי - רוגע.
השיר מתחלף, אך מחשבתי תקועה.
עליך. עלי. עלינו.
אני עם עצמי, והזמן עדיין עובר מהר.
אבל החלטתי להתניע ... את מצבריי,
ולחזור.