http://stage.co.il/Stories/293190
מי הרג את השירה?  -  למה כוונתי


"הטלויזיה הרגה את השירה"
"הספרות הרגה את השירה"
"הטלויזיה הופכת אותנו לחברה אלימה"
קיימים אינסוף משפטים מוחלטים כאלו, שבחלקם יש אמת מסוימת,
וכולם מגוחכים בהקשר הרחב. לא כל דבר הוא סיבת הדבר שבא
אחריו.
"המילה ילדה את אל" - אוקיי, אז אני טוען שאלוהים הוא תוצר
מובהק של המצאת המילים והתפתחות השפה, אבל יודע שזה רק חלק
זעיר מהאמת.
"הבל הרג את הטלויזיה" - וההפך גם נכון - "הטלויזיה ילדה את
הבל" - הבל במובן של שטות. אז מה קדם למה, הטיפשות לטלויזיה,
או הטלויזיה לטיפשות? אלה משפטים שמקיימים דיאלוג עם עצמם. כמו
צמות - מסתובבים סביב מה שצמח מאותו השורש, ויוצרים מקלעת
סבוכה שהיא דבר אחר, אבל אותו הדבר בדיוק.
איזה הסבר זה שרק מסבך?
זה כל העניין. אני אוהב את השפה.  
אלוהים למעלה, עזאזל למטה - אין אמצע, אין פשרות. כל טענה, דעה
או רעיון מחפשים להגיע למקום מסוים - מסקנה, לכאן או לכאן.

"יש שני סוגי אמת :
אמת טריויאלית (קטנה) - שההפך שלה הוא בברור שקר.
ואמת עמוקה (גדולה) - שההפך שלה גם הוא אמת עמוקה."
                         (נילס בוהר)

אמיתות קטנות ברורות לנו. את הגדולות אנחנו לא מצליחים לעכל,
ובוחרים צד.
"הטלויזיה הרגה את השירה"
"הספרות הרגה את השירה"
לכל דבר מייחסים הריגה או שניים, אבל אף אחד עוד לא האשים את
השירה בהריגה. היא עד כדי כך טהורה, או כל-כך חסרת חשיבות?
אז את מי הרגה השירה?
בין הפותרים יוגרלו חיי-נצח.
לזוכה במקום השני יוענק הערך "כמעט" במילון.