עדי בן זקן / לא ידוע כרגע |
מזדחלת בך
מבעד למילים שאמרת
שהן שלך.
ורעדת מבין
כתפייך השמוטות
כלפי האדמה הלחה,
ומלמלת
מילים שהן שלך.
כשהפציע שוב בוקר
מבין חריצי אדמה סדוקה.
לא נותרו עוד מילים.
והיית רק את
שלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|