התגעגעתי למדינה כשנסעתי בכיוון אל הקודש כשנחיתתי במטוס הקרב
שהוביל אותי אל שדה-התעופה הססגוני שניראה עני במקצת. הובלתי
בכוח פנימי חזק אל עיר הקודש הזוהרת ושלוש כיפות קיבלו את
פניי: כיפת זהב, כיפת כסף וכפה שחורה החוזרת על עצמה בנוף
הנראה לעיין. לא רוצה לבכות עלייך מדינה אך לא מצליחה להשלים
עם השחיתות הנשנית בך, בורחת ממך, אך חוזרת אלייך כל פעם
מחדש.
אויבים רבים מציפים אותך ואתי מרגישה הזדהות רגשית עם המגע
באדמתך החמה, אדמה שבוערת משנאת אחים ומדם שפכים אשר מגיע בסוף
לירקון. צועדת ברחובות ת"א ומרגישה טומאה הנשפכת מתוכי אל תוכי
במעגל מוחשי. התגעגעתי אלייך מדינה בפעם המאה אחוזת דיבוק
להפיח "רוח בשממה", אך שוב שממה הפכה אותי לזחל מתבודד הרוצה
להפוך לפרפר מעופף ולחיות לו רק 24 שעות יפות ותמימות.
מכפרת על עוונות וכועסת על עלבונות, כמוני -כמוך, משלמות מחיר
של אבות.
דמעותיי זולגות אל תוך שדה הקוצים שגידלת בגלל זלזולי וזלזול
עמנו הקודם, את בוכה בכי שקט ושנת בצורת עלינו הבאת ואני
מתפללת אל פריחתך שתבוא עם פרחתי מדינה יקרה שלי.
בפעם המאה ואחת עוזבת אותך, ולא לתמיד אחזור אלייך במהרה כי את
לי מדינה יחידה. כולם רבים לחיות בקיומך ואני בסכסוך עצמי
לחיות מחוץ לגולותייך. מדמה אותנו יחד לפרחים כשהאביב מגיע הם
מלבלבים וכשהסתיו מגיח את עליהם משירים.
"יעקב יצא לדרכו - ויפגעו בו מלאכי האלוקים" .