עדי בן זקן / את |
וקחי עצמך ממני.
את מתחילה
ואני רוצה להסתיים.
ותני לי
כמתנת פרידה
מצבור תהום
ומצוק,
שייצרה האדמה
כשפנתה גם היא ללכת.
הרשי שאשליך עצמי
בהם
כשייווצר שוב לילה
בקצה האחר
של המדבר.
תני לה שתלך.
היא חופרת בעצמה
בורות וגבים,
כי
ידעה
שרק כך יתמלא בה הגשם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|