שהתחילו להעלם השריטות, נעלם המעמד שבא איתם, כל שריטה שנעלמה
בתוך כף היד הורידה אותי דרגה נוספת בעיני כולם, כאילו לא זכרו
את השריטות -שיא המעמד, דווקא השריטות.
רובי אומר שזו סתם תופעה חולפת ואין סיבה להתרגש, אבל מה רובי
יודע?
לרובי אין כמעט חברים חוץ ממני, האירועים החברתיים הבולטים שלו
הם לעזור לאנשים בשיעורים ולתת להם גם להעתיק במבחן, כשהוא
דיבר עם בנות הוא היה נעשה אדום כמו עגבניה וגמגם כמו ערפאת
ביום גרוע.
השריטות עצמן היו מן טקס, או משהו כזה, במשך זמן השריטות היה
המעמד שלי גבוה, טופ.
עכשיו נשארה לי רק שריטה קטנה, זאת שפעם הייתה הכי עמוקה,
עכשיו היא חתך קטן שייעלם בתוך יומיים שלושה, אולי גם אני אעלם
ביחד עם השריטה? להשיג שריטות כאלה, לא פשוט, התאמצות, סבל
והשפלה ואני לא בטוח שזה שווה את התמורה.

אבל יכול להיות שהיה מיותר, מצבי לפני השריטות היה יותר טוב
מעכשיו, כמה שהחרא הזה יכול להיות טוב... "חרא מבושם" כמו
שרובי קורא לזה...
ואולי מחר שאבקר אצל רובי, תהיה לו שריטה עמוקה, ובחורה שמחכה
בתוך המיטה, מלכת השכבה.
ואולי רובי יהפוך לגבר, ויסדר את העולם ורובי יהיה זה שידאג,
שיבין שאני נעלם.
ואולי לא, ואולי כל העולם הזה בעצם הוא באמת "חרא מבושם" ואולי
זה טוב שאני הולך ונעלם.