|
ילד קטן וחסר ביטחון.
עוד לא ראה פלאי עולם ולא למד את טבע האדם.
מסתובב לבדו בעולם חסר תכלית וחווה רגשות מזויפים של אנשים
אמיתיים- חסרי רגשות אשם.
מוכרים רגשות מכניים בקופסה של ריקנות.
ילדי המחר מוצאים אהבה במחשבים ובעיתונות.
נשיקה מופרחת באוויר
כמו צבעה
של האימה.
הכל פרי יצירתנו
הכל עוד בר שינוי. |
|
|
הרבה אנשים באים
אלי ברחוב
ואומרים לי, אז
אתה בועז רימר,
הא?
ואני אומר להם,
תיזהרו כשאתם
מדברים שטויות,
לפני שלא יאושר
לכם אף סלוגן.
זה שמאשר את
הסלוגנים מתכחש,
ומדגים בעזרת
לום ואלימות
יתרה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.