התאונה/בית ליסין
מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו
זוג בורגני צעיר, היא מומחית לנשק גרעני וטילים בליסטיים הוא
פירסומאי, וחברם, קולנוען בגיל העמידה, עושים דרכם חזרה ממסיבת
סלבסטר באשקלון כאשר לפתע הם נקלעים לתאונה. כשהשלושה יורדים
מהרכב הם נחרדים לגלות כי הגוף שנחבט לנגד מכוניתם היה אדם
והוא שרוע עתה על הכביש ללא רוח חיים. אולם משתברר להם כי האדם
שדרסו אינו אלא עובד זר, סיני, לאור הראיות המפלילות (שיכרותם
ומהירות נסיעתם) הם גומרים בליבם להעלם מן המקום מבלי להודיע
לרשויות.
המחזה מעלה תמונה מרגשת של חברה שהמוסר שלה והשאיפות הבורגניות
שלה מתנגשים. לכל אחת מהדמויות יש סיבה משלה לרצות בהשקטת
העיניין ומעבר לסדר היום אולם הדבר אינו מתאפשר להם ותהודות
התקרית מערערות את יסודות תודעתן.
מיטלפונקט (איסמעליה) נהדר בעיני משני טעמים: הוא כותב מחזות
נוקבים אשר מרכזם חברה ישראלית במציאות הנוכחית וזאת מבלי
לחטוא בהעלאתם של נושאים פוליטיים סנסציוניים או בצדקנות
יתירה. הטעם השני הוא השפה, ידיעותי והכרתי את הספרות העיברית
הן אומנם שיטחיות בלבד אבל בכל זאת אסתכן ואומר כי לעיתים
נדירות יזדמן לכם לשמוע עיברית נפלאה, עשירה, מעוררת השראה
(ועם זאת חסרת יומרות) מזו אשר תשמעו במחזותיו של מיטלפונקט.
סיבה טובה נוספת לצפות בהצגה הינו צוות השחקנים המשובח: ששון
גבאי הוא קונצנזוס כך שלא אלאה אתכם בקשירת כתריו אבל לליאורה
ריבלין אותה לא הזדמן לי לראות הרבה בתיאטרון מחאתי כפיים
כאילו אין מחר. עוד משתתפים בהצגה דפנה רכטר שכולכם מכירים
מאינספור הפקות, לונה יקר ואחד השחקנים החבבים עלי, נבו קימחי
(חצי המנשה, הוכחה, מזל דגים).
ההצגה תרוץ עד ה20.1 צאו וראו!