איזה פקקים היו בדרך... הייתי בטוח שאני אאחר באיזה שעה לפחות,
אבל בסוף הגעתי בול בזמן. החתן והכלה היו כבר מתחת לחופה והרבי
אמר את מה שרבי אומר. העפתי חיוכים לקרובי משפחה שזיהיתי.
האמת? בקושי זיהיתי אנשים וזה הפתיע אותי כי החתן הוא בן דוד
שלי. אני אמור להכיר חצי מהאורחים, לא? היי, הנה אבא שלי.
נעמדתי לידו ממש קרוב לחופה והמתנתי כמו כולם לרב הזה שיסיים
את הטקס שלו. מבטי עבר על גופה של הכלה. מה אומר ומה אגיד...
אוריאל בהחלט שיחק אותה, תפס לו אשה כוסית, כל הכבוד. לא הייתי
מתנגד להחליף אותו בירח דבש.

ליד הכלה עמדה בחורה צעירה עם חזה אדיר שנדחס לתוך שמלה שחורה.
היא היתה מעט שמנמנה, אבל מהסוג המושך. כאשר תפסה אותי בוהה
במחשופה, היא חייכה אלי. הפנתי את מבטי מן המחשוף אל תוך
עיניה, רוקם בראשי תוכניות להמשך הערב. לפי מה שהבנתי בכמה
דקות של הטקס הזה, השמנמונת היפה הזאת היתה החברה הכי טובה של
הכלה.

לאחר הטקס נאלצתי ללחוץ ידיים לאיזה 30 איש, רובם קשישים
נודניקים. כל אותה העת תרתי אחר השמנמונת בשמלה השחורה שנעלמה
לי, וקרובי המשפחה שלי נערמו לידי, שואלים שאלות מעצבנות
ומבזבזים לי זמן חשוב. לבסוף קלטתי אותה עומדת ליד הבר עם החתן
והכלה. זמן מעולה לברך את אוריאל...

ניגשתי אליהם ותפחתי על שכמו של בן דודי, "הנה הלך לנו עוד
רווק אחד", אמרתי. הוא חייך והציג אותי בפני אשתו הטרייה - "זה
נועם, בן דוד שלי". "היי - היי - נעים מאוד... בלה בלה".
לחיצות ידיים וחיוכים. החתן והכלה הורידו כל אחד שוט של טקילה
והסתלקו. הבחנתי בדבר מעניין. הכלה ניסתה למשוך איתה את החברה
השמנמנה שלה, אך זאת התעקשה להשאר ליד הבר (ולידי), והזמינה
לעצמה משקה נוסף. התקרבתי אליה ואמרתי "את חברה של הכלה?".
"חברה הכי טובה - ענת", ענתה, "ואתה בן דוד של החתן?"
"בן דוד הכי טוב - נועם", היה לה חיוך חמוד, וגם מחשוף חמוד.
לקחנו את המשקאות והתיישבנו על אחת הספות בקרבת הבר.

"אז נועם...", אמרה בעוד מבטה אומר משהו נועז יותר, "מה אתה
עושה?"
"אני כותב סיפורים קצרים".
"אה, כמו אתגר קרת? כאלה סיפורים?"
"כן", אמרתי, "אבל לא רק, אני כותב גם הרבה סיפורים אירוטיים".
היא נראתה נלהבת מעיסוקי, כנראה הורגלה לשמוע 'אני סטודנט...
אני עובד בפיצוציה... אני טכנאי מקררים'. לכן המשכתי בתיאור
העבודה שלי "אפשר לומר שהסיפורים אפילו טיפה פורנוגרפיים,
סוטים קצת אפילו".
"אני רוצה שתכתוב עלי סיפור!", דרשה לפתע. נאלצתי ללגום ארוכות
מהבירה שלי כדי לחשוב על תגובה נאותה. "תראי...", אמרתי,
"לכתוב סיפור זה לא קל... יש כל מיני...". היא קטעה את
קישקושיי ואמרה שוב "אני רוצה שתכתוב עלי סיפור!", הפעם אמרה
זאת בזמן שהניחה את ידה על הירך שלי וקירבה את פניה לשלי. היא
היתה כה קרובה עד שהסנפתי את ריחה המתוק.

לפתע קטעה את שיחתנו אשה כבת 50, אשר נעמדה סמוך לספה עליה
ישבנו. היא היתה מתולתלת, בעלת מראה צעיר, ולבשה מכנס שחור
צמוד שהבליט את מידותיה הנעריות. רזה וחטובה היתה אותה גברת,
ושדייה הקטנים הקנו לה מראה ספורטיבי רענן. גופה היה כגוף של
אשה בת מחצית גילה, אך פניה הסגירו את האמת. היא אחזה בידה
כוסית משקה.
"תכיר", אמרה ידידתי השמנמונת, "זו אמא שלי - סמדר". מייד פנתה
אל אמה ואמרה "זה נועם, הוא בדיוק סיפר לי על הסיפורים
האירוטיים שהוא כותב".
סמדר התיישבה לידנו, לגמה מהמשקה שלה ואמרה "אנחנו מאוד אוהבות
לקרוא סיפורים אירוטיים". היא שיגרה חיוך שובב אל עבר בתה
שישבה מצידי השני. התחלתי לקלוט כאן משהו שגרם לי לתזוזה קלה
בתוך מכנסיי. נשענתי אחורה בספה, כדי שאוכל להסב תשומת לב שווה
לשתי בנות שיחי שישבו משני צידי.

הספה הזאת נועדה לשני אנשים, לכן ישבנו ממש בדוחק. ענת נצמדה
אלי מן העבר האחד, ידה נחה על ירכי ומידי פעם הוזזה ואוגרפה -
מעניקה לי מעין מיני-מסאג'. מעברי השני היה מגע ביני לבין
סמדר. היה לי ברור שאין זה מקרה שידה פוגשת לעיתים ברגלי
בטיוליה הרבים על רגלה שלה. "הסיפורים שלך...", אמרה סמדר, "זה
מהדמיון או שכולם אמיתיים?". החלטתי לבצע צעד אמיץ ופרשתי את
ידי לצדדים, מכניס כל יד מאחורי שתי חברותיי לספה. תפסתי
במותניהן בעדינות ואמרתי "הרוב דמיוני, אבל אני מכניס הרבה
קטעים שקרו לי באמת לסיפורים". התחלתי ללטף באיטיות את מותניהן
במקביל. משראיתי שאין הדבר מטריד אותן הרגשתי התחלה של זיקפה.
ידה של ענת אשר עלתה מרגע לרגע במעלה ירכי הגיעה כעת לגבריותי
הבולטת. הבטתי סביבי. האזור היה חשוך מספיק כדי שלא יבחינו
בנעשה, אך עם זאת זיהיתי מספר אנשים שעמדו סמוך לבר וגרמו לי
לחשוש מעט.
המשכנו לשוחח, בעיקר על סיפורים אירוטיים. כאשר הזכרתי את שם
העט שלי "אבא קריר", אמרה סמדר שהשם נשמע לה מוכר. היא בטח
קראה סיפור שלי באיזה פורום. כף ידה של סמדר הצטרפה לבתה
בליטוף איטי של הבליטה במכנסיי. בנתיים אני לא נשארתי חייב,
ובעודי מעביר את ידי האחת על גבה ומותניה של ענת השמנמנה, ידי
השניה היתה נועזת מעט יותר וכבר החלה לפרוץ את גבולות מכנסייה
של סמדר מאחור, וחדרה מעט פנימה, מתענגת על חריץ ישבנה החטוב.


לומר את האמת, זקפתי איימה לקרוע את המכנס האלגנטי שלבשתי. מגע
ידיהן של אם ובת היה גירוי פסיכולוגי עצום עבורי, והן עשו רושם
של סוטות לא קטנות עד שפחדתי שהן עומדות לשלוף אותו החוצה
לאיוורור באמצע אולם החתונות. אך לא היה בי כל רצון להסיט
מאיברי את ידיהן הרכות. הייתי שבוי בדילמה קלה, עד שהגיעה
הישועה בדמות דודה שלי, אם החתן, אשר קרבה לספה שלנו בצעדים
מהירים.
ידיהן נסתלקו באחת מן האזור האסור, וזקפתי צנחה באיטיות. כאשר
נעמדה מולנו הדודה ובירכה את שלושתנו לשלום, כבר לא היה חשש
לסקנדל משפחתי. איברי אמנם תפס נפח לא קטן, אך האור הקלוש הציל
אותי ממבוכה גדולה. הדודה הזמינה אותנו לשולחן האוכל.
מייד כאשר נסתלקה לה הדודה, נעמדה סמדר ושאלה אם ארצה לשבת
איתן לשולחן כדי שנוכל להמשיך בשיחתנו הקולחת. הייתי זקוק לדקה
או שתיים של ריכוז חזק כדי להפטר מהבליטה המביכה, דבר שנורא
הצחיק את שתיהן.

כאשר ישבנו לשולחן, שאלתי אותן מדוע הזמינה הכלה את האמא של
חברתה הטובה, ונעניתי ששלושתן חברות טובות. תשובה זו עוררה
במוחי מחשבות זימה גם על הכלה. כנראה אלו שלוש בנות מאוד
שובבות, חשבתי.
כמו בספה, כך גם בשולחן האוכל ישבנו כאשר אני ביניהן. עוד לפני
שהוגשה המנה הראשונה כבר שיחקו ידיהן ב"מצא את המטמון". הפעם
השולחן הסתיר את מעללינו, לכן הרשו לעצמן הבנות לפתוח את המכנס
שלי ולאכול בורקס וכבד אווז עם יד אחת. בפעילות צוות הן שלפו
את איברי הזקור וליטפוהו יחדיו. בעודי מנסה להתנהג רגיל ולאכול
את המנה הראשונה עם שתי ידי, הפתיעה אותי סמדר אשר לקחה מלוא
ידה כבד קצוץ והחלה למרוח אותו על גבריותי המתפרצת. החמימות
והרטיבות של אותו מאכל, וליטופיה העדינים של סמדר היו מענגים
ביותר. הבנתי כבר מזמן שיש לי פה עסק עם שתי סוטות, אך לא היה
לי מושג עד כמה סוטות הן. רמז קטן קיבלתי כאשר הפילה ענת את
המזלג ומייד ירדה עם כל גופה אל מתחת לשולחן כדי להרימו. כנראה
התקשתה ענת במציאת הסכו"ם האבוד, שכן התמהמהה לא מעט בחיפושיה.
לא בטעות היתה ענת שמנמנה, כעת הבנתי את חיבתה הרבה למאכלים.
היא ליקקה את הכבד בתאווה רבה. שאר האנשים שישבו לשולחן גילו
עד כמה סמדר היא אם למופת, כאשר ירדה אף היא אל מתחת לשולחן
בכדי לעזור לבתה למצוא את האבידה. אך אני הייתי היחיד שידע שלא
מזלג אבוד חיפשה סמדר. היא הפתיעה אותי ביכולת שלה להכניס
דברים למעמקי גרונה. הילדה הסירה מאשכי כל זכר לכבד קצוץ בעוד
אמה שואבת ממני מיצי תענוג. כאשר התחלפו בתפקידים נפלטה לי
אנחה שאותה תירצתי באיכותו של הבורקס. הצצתי למטה וראיתי את
האם הגאה מסייעת לבתה הרעבה עם המנה המיוחדת.

קרובת משפחה זקנה שישבה מולי שאלה לאן נעלמו סמדר וענת. החלטתי
להיות ג'נטלמן ולרדת גם אני אל מתחת לשולחן כדי לעזור לעלמות
החן. משעשיתי זאת גיליתי שהשובבות הקטנות לא הסתפקו בארוחתן,
והספיקו להפטר מחלק נכבד מבגדיהן, ולענג זו את זו באמצעות
ידיהן הדביקות. שמלתה השחורה של ענת היתה מורמת אל על, וידה של
אמה נעה במהירות בין רגליה. סמדר עמדה על ארבע כאשר מכנסיה
מופשלים, מציגה מולי תחת יפהפה, והחלה לוגמת את מיציה של בתה
אשר שכבה על גבה. רכנתי בזהירות לעבר אותו ישבן חטוב, וחדרתי
אליה. החלל שמתחת לשולחן היה לא גדול, ואילץ אותי לרדת לרצפה.
תנועותיי הפכו מהירות, ובשלב מסויים דפקתי את ראשי בתחתית
השולחן, גורם לאחת הכוסות שם למעלה ליפול על צידה. קיויתי שאחת
הזקנות שחלקו איתנו את השולחן לא תציץ לראות מה קורה.

לאחר תקרית ה'ראש בשולחן' נשכבתי על גבי, והפעם ענת עלתה מעלי
והחלה לרכב בפראות. היא שיחררה את שדייה העצומים מחזייתה, והם
התנופפו מול פרצופי, סוטרים לי ברכות. סמדר התמקמה לרגלנו,
קירבה את ראשה אל מפשעתינו השוקקים, והחלה ללקק מכל הבא לפה.
סמדר לא פסחה על מקומות אפלים בגוף הגבר, אשר לא רואים הרבה
אור יום. למען האמת היא הקדישה את רוב ליקוקה למקומות שכוחי אל
אלו.
ענת השתוללה כרוכב רודיאו על אקסטה, ובאחת מתנועותיה הפרועות
נשלפתי מתוכה. סמדר תפסה מייד פיקוד ובלעה את איברי הנפוח.
לאחר מכן השיבה אותו למקומו הקודם, וענת חזרה לקפיצותיה
העוצמתיות. הפעם נצמדתי אליה ככל שיכלתי, ומייד תנועותיה הפכו
מהירות וחדות, בסופן נשכבה עלי, נשקה לשפתי נשיקה מתוקה, וירדה
ממני.

ברגע שירדה ממני ענת, גיליתי במה התעסקה אמה בדקות האחרונות.
ישבנה של סמדר היה פעור לרווחה, תוצאה של שלוש מאצבעותיה אשר
שיחקו בתוכו. היא לא בזבזה זמן, ניצלה את העובדה שאני על גבי
ומר זקורי מלוא ההדר נוטף מיצים וחלקלק, ועלתה מעלי, מחדירה
אותו באיטיות לגופה. התענוג הצרוף בצפוף הזה נמשך ונמשך, תפסתי
קצב מהיר והרגשתי את לשונה של ענת מעסה את איזור האימה שלי ושל
אמה. כשהרגשתי את השיא מגיע, יצאתי ממנה ומייד ענת הכניסה אותו
אל פיה והחלה בשאיבה אימתנית. בנתיים סמדר קמה והחלה לריב עם
בתה על איברי, הן התחלפו ביניהן מספר פעמים, כל אחת השתדלה
למצוץ אותו חזק ככל שיכלה. לבסוף היתה זו ענת שזכתה בסדרת
זרמים חמים של מיץ נועם אל תוך גרונה.

בעודי מתרומם ודופק את הראש שוב בתחתית השולחן, סמדר וענת
התנשקו בלהט, מתענגות יחדיו על הטעם. לאחר מכן התלבשנו ועלינו
חזרה לכסאות. הזקנות עדיין ישבו שם, נהנות מקינוחים איכותיים.
אחת מהן הביטה בנו בעיניים פעורות ואמרה "מה עשו הצעירים האלה
תחת השולחן?".
קשישה אחרת שישבה מולנו חייכה אלי עם שינייה התותבות ואמרה:
"מה קרה הניה? את חושבת שהילדים של היום לא עושים בדיוק את מה
שאנו עשינו בפלמ"ח?".
ובעוד מעלות הקשישות זכרונות מצעירותן, סמדר, ענת ואני התחלקנו
במוס שוקולד האחרון, משמיעים אנחה ארוכה עם כל ביס.