שרה-לי יצחקי / סדין שחור |
ונעצתי את הלהב בידיי.
מגע זר-
חודרני .
הוא שמביא אותי להרגשת שלמות.
הוא בתוכי.
הכאב-הגורל.
נשפכת.
מתפתלת.
צועקת.
תודה לך בורא עולם,
שבראת אותי אילמת.
תודה לך בורא עולם,
שבראת אותי נאטמת.
תודה לך שוב,
על מטבעות החלב.
על סדיני הבשר.
על צלקות האש.
על חמלת האובדן.
הוא בתוכי
הדממה הכסופה.
היא דועכת-
נגמרת.
ואני שוב שקטה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|