|
כשתבואי אלי
עטופה ביופיך
דברי אלי אלם
איך לא אנחש בישנותך?
רעים אנו מבראשית
שותפים בטעם וברעד
שותפים באותה שמש
לא נאמר דבר
נשתוק זה לזה
נחיך זה לזה
חיוך לא עבות
מעינים נוגהות ממרחקים. |
|
|
עזבתי את
הקיבוץ,
אני חיה בתל
אביב בהקפה.
ניסיתי למצוא
עבודה בסטיקייה
אבל
יותר משתלם
לנקות חדרי
מדרגות.
אני שונאת
תפוחים.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.