בשבילך,
הייתי פעם הדבר הכי יפה, הכי חכמה, מקסימה, מצחיקה, הכי שאפשר
לבקש בשבילך. פעם היה לי המבט, מבט בשבילך, הייתי מסתכלת בך,
בעינייך החומות, במבטך והייתי שואלת את עצמי אם גם המבט שלך
הוא בשבילי, רק בשבילי במיוחד. אז, הייתי החלום שלך, החלום
שתמיד רצית שהתגשם, רק לא העזת להגשים, החלום שממנו היית קם
בבוקר, ליום חדש והכל בשבילי.
היום אני כבר לא יפה כמו שהייתי אז בשבילך, כבר טיפשה בשבילך,
השמנה והסנובית שלך, היום אני בכלל לא עניין בשבילך, היום, גם
לא זוכה להיות הסיוט שלך, האהבה שלך.

בשבילך הלכתי, נורא רציתי להגיע, אז הלכתי, בשביל המסורטט אל
לבך, התחלתי אבל דבר לא הפציר בי להמשיך, עם הזמן נעשיתי כמה
שפחות בשבילך, אז הלכתי משם, לא המשכתי בדרך, בשבילי היית
הרבה, בשבילך הייתי פעם הרבה יותר, כמעט הכל הייתי. רק אתה לא
היית מספיק בשבילי, לא מספיק כדי להלחם בשבילך.
היום אתה פתאום נראה כמו המון בשבילי, אבל אני בשבילך רק
זיכרון, משהו שנעים להיזכר בו, כשעצוב או כשבודד מדי בשבילך,
משהו שמעלה חיוך על פניך. אז אני מניחה שאני החיוך בשבילך,
מקווה בשבילך, כי בשבילי אתה הדמעה.