הביצים של לחות,
והם שרות לי שיר.
שיר על נדודים ומשתנות,
מלווה בניגון חרישי.
צלצול פעמונים מתנגן באוזני,
במקצב הולך וגובר
הולך וגובר
הביצים שלי לחות, בזה אני בטוח.
בטוח כמו שאלי בטוח שהוא הומו.
תחתונים מנומרות בכתמי זיעה
נושאות את לחץ אשכי המזמרים.
הביצים שלי מזיעות עכשיו.
והן שרות פזמון קליט.
מלווה אותן בנאד,
כתרועות טרומבון בקצב ים תיכוני
מזיז את רגלי למקצב הלטיני,
ריקוד לטיני, ים תיכוני, חם ולח.
לח כמו הביצים שלי.
אגלי זיעה כבדים נוחתים על הרצפה, מטנפים אותה.
איזה תענוג . . .
יורד ומלקק אותם באקסטזה.
מליחות אפרטיפית.
שדי לוחשים לי משהו בסוד.
"לך אל הכפר. . . אל הקיבוץ. . . לך." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.