אירית שלו / בדידות |
אדם בודד יושב.
מרכין ראשו
מפני הרוח?
או מפני משהו אחר
לא ידוע.
כאבו נראה,
אבל אף אחד לא רואה.
אנשים עוברים בסך.
מדברים עם מכשירים,
גם הם בודדים,
אבל הם עוד לא יודעים,
כי כואב רק מי שרואה,
רק מי שיודע, כואב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|