זיו קינן / מכתב למעיין |
אלפי תורות נהיליסטיות שזורות כצמה עבותה גרמו לי לבחור
באמונה,
מדוע לא תבואי איתי האמונה היא אהבה.
מעיין,
מדוע את בוכה?
לפעמים אני עורג לשמוע את שפתייך מלחשות תפילה,
אני מספר לך,
את בורחת אל בין הסדינים,
אני אל תשמישי הקדושה.
מעיין,
מדוע את בוכה?
דיברנו כל הלילה את הרגשת עטופה,
את חלק ממני את חלק מן האמונה.
אני צורח,
איך את לא רואה,
שהחיים הם הבל,
שאני אוהב אותך.
את כל כך יפה עכשיו,
מעיין,
מדוע את בוכה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|