מלאכים ישאוך על רקמת אריגים לבנה,
מעלה מעלה אל מקום מבטחים.
ואני בשעה אחרונה זו שלך
אתחנן למפלט החיים.

חיים של טוהר ורוך אין קץ
בין כנפיים ורודות, דנדון פעמון,
חייכת לי כאן, חייך לי גם שם
כשאת קופסת נשמתך פה אטמון.

אינך יכול לחבקני בחום עוד,
לא תוכל לעולם
שוכב כבובת חרסינה בטרם נותצה
מבט קפוא,
שנמס כשנשקתי לך על הלחי.

סבא, אל תלך
בבקשה
אל תשאיר אותנו לבד,
ללא שביב מבת צחוקך,
ללא קרן אור מהילת התמיד האופפת אותך.

סבא,
סגולתך
ברכה ששווה אלפי מזמורים,
תן לי להביט בך
פעם אחרונה.


מוקדש לך,
(30.1.03)
יום לפני.