דמעותיי נעצרות באישון עיני
קולי חנוק ואנוכי אבודה
כואב לי ואינני מוצאת את הנכות שלי
הנכות שאינה בגופי
אלא בנשמתי
הסובב אותי כבר אינו מסב את ליבו
כי אנוכי אינה מיוחדת
אין אנוכי נכה.
אין אנוכי עצובה
להיות מאושרת מחובתי.
אבל אני לא עומדת בחובותיי
עזבתי את המקום את היקום
וכל רסיסי נשמתי
עדיין בוכות. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.