קרן קהיל / בציפיות העולם |
מנסה לא למעוד, להישאר איתנה
והפסנתר מנגן לך שיר עצוב
על ילדות אבודה שהייתה ואיננה
ואת מסתחררת על קצות אצבעותייך
משתדלת כל כך לשמור על שיווי המשקל
והמורה צועק ואת מתייסרת, נדחקת לשולי השורה
אך לא אכפת לך כי את יעדך את רוצה
מחיאות כפיים בסוף המופע
והמסך יורד כמו לילה אפל, משאיר אותך לבד
ואת ממשיכה לרצות את כולם
כי את כמו מריונטה בציפיות העולם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|