|
אני מחפש את המילה הנכונה אחרי חצי בקבוק אבסנט
ומוצא רק את האוויר מתפרץ לי מהריאות החוצה אל העולם המסתחרר.
אני חושב על תיקונים קלים ברצף ההתבטאויות הלא מובנות שלי
אבל חושב בשביל מי לתקן ובשביל מה בכלל להתבטא.
אחרי חצי בקבוק אבסנט אני באמת לא שם זין על שום דבר.
אני לא מתבטא, אני מקיא את הזוהמה החוצה בסדר לא סדר בהיפוך
כרונולוגי מבפנים החוצה, אני אוהב ואני שיכור ואני אוהב ואני
שיכור ויש עיר מסריחה מסביב וגשם ועוד הרבה דברים שלא מעניינים
אותי והרבה מידי דברים שמרגשים אותי.
אני לא מסוגל לשאת את זה יותר, אני מתמוטט ואני מתפוצץ, אני
אוהב ואוהב ואוהב. |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.