תגידי לי! תגידי לי שאת לוקחת את הסכין הזה, וחותכת את עורך.
בתקווה, בתקווה שיהיה לך טוב יותר. מייחלת לאותו הלהב.
ומתפללת שיהיה לך את האומץ ללחוץ חזק יותר.
לקרוע אותך מבפנים. להרוג כל טיפת אנושיות שנשארה בך.
להכנס לתוך הבועה הכל כך מוכרת לך.
להרוג כל טיפת רגש, להשאר עם אותה הבעה.
לשמוע את הנפש משתוללת, מתפתלת בתוך גופך, מבקשת מחילה.
תמשיכי, תשפשפי, תתעלמי מהדמעות. תבלעי את אותן מחשבות טובות!
תתני לאדישות להשתלט על כל השמחה שבך. תרגישי את השלווה הארסית
הזאת מחממת אותך, נותנת לך לנשום.
תהיי אמיצה! ותחזיקי עוד. אל תתני לאותו רגש מרושע לקחת אותך
בחזרה... למציאות.
תתמסרי לטוב!
תסגדי לאכזבה שמובילה אותך באותה דרך, כמו פיזמון חוזר. |