ועוון השנים עוד רודף
הוא מכה בידיו הגדולות
סימני ילדות על גבי נחרטים
אני נודד לחלומות
נסיכה ונסיך לי יאירו פנים
ואותך יפתי אז אדע
כי חלפו ועברו אותן השנים
והגב כמעט נוקה
שנות חיים שהיו או הייתי חלום
שמקיץ בלילות אפלים
כששחור עוטף זיכרון איום
וסביבו היו מתפללים
והאל? הוא שומע, רק קולי נעלם
בתוך ערפל המילים
ועיני עצומות אך לבי לא נדם
כשרודף עוון השנים
באותות ומופתים נחלה בי זקנה
ואף כי עודי צעיר
אבדו בין הרוחות נסיכה ונסיך
והזיכרון איננו מאיר
שנות חיים שהיו או חלמתי חלום
שיקיץ בלילות עגומים
ורק הדמיון ילווה עד תום
את הזיכרונות העמומים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.