מוטי פרי-מור / רודה בעצמי |
רוחף הזכרון
עת מבשם היין,
סחרחורת הנשמה
לתהום דוחה,
המצפון
לא פוקח עין,
ברטט רדה הלב
על אהבה בלויה.
מזכרון אדם
אהיה שכוח,
מוטל מול כוסית
שקוי ארס מלאה,
במסבאה רפושה
אתבוסס בלי בושה.
בכאב מוחץ -
אמדוד את הקץ.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|