יהודה בן מיכאל / אינך |
כי חלפת בהמיית הרוח.
בנגיעה רכה של לגלוג ובת שחוק היית ואינך.
העלבון צורב ומרחיק, יותיר רסיסים הקורעים בנפש לכדי פצע.
נחצה הקו ואני בעברו השני של הנחל, מבקש לא לדעת, לא לשמוע, לא
לזכור.
בלחש עגמומי התפוגג חלומי.
הדמיון נבלע ואינך עוד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|