|
ירדתי לים לשחות
טבעתי פעמיים וחזרתי
החול שמר לי צעד
המים לקחו אותו לחיקם
נרדמתי מול עיני השמש
עיני הפכו כתמים
בשתיקתם של הצדפים
הייתי צודק
על שפת ים הזכוכית
עמוק פצעתי את שפתיי
הדם הניגר חצב לו דרך
אל המים המלוחים
החוף שמר לי צעד
בודד ועמוק בתוך החול
בשתיקתם שם הצדפים
נותר ממני מכחול |
|
|
'...נורית לקחה
התפוח, הפרח
זרקה לחצר.
והלכה לשחק עם
ילד אחר...'
- כבר אז הייתי
צריך להבין
שכולן זונות.
(אחד שכבר אז
היה צריך להבין
שכולן זונות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.