|
אמא לא דיברה איתי יומיים
המחשבות אודות דעתי מייסרות את נשמתי
אני בורח להרי הדמיון
שם אמצא מסתור מפני גלי החום והקור
גשם של מילים
שוטף אותי ניתך עלייך
אני חופר ומסתתר
ומתאפר בינתיים
צעדים גדולים
ואש שורפת ברגליים
אלף ילדים
עכשיו גרים לי באזניים
השמש תקפא פתאום
ורוח המבוכה ילך
ענן קטן, ילבש לבן
אני אשוב לרקוד סביבך |
|
|
ויברא אלוהים את
האור וינוח,
ויברא את הארץ
והשמים וינוח,
ויברא את החיות
וינוח, ויברא את
האדם וראה כי
טוב וינוח,
ויברא את האישה
ומאז לא הוא ולא
האדם ינוח...
גולנצ'יק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.