[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הבאנו את אלוהים למשפט.
יותר נכון, ביקשנו ממנו לבוא, והוא היה דווקא נורא נחמד ונענה
בחיוב, למרות תפקידו הרם בעולם ולמרות שהוא ישות עסוקה.

החלטנו שסבלנו מספיק ורצינו לדעת למה.

כשאלוהים יצא מהלימוזינה הלבנה שלו, כבר הייתה התקהלות עצומה
של אנשים בחוץ שחיכו לו בקוצר רוח. חלקם היו דתיים, שצווחו
מאושר והיו באקסטזה ורצו לבקש חתימות בשביל הילדים שלהם. חלקם
רצו לבקש טובות מאלוהים, והכינו פתקים ומכתבים עם לבבות וריח
של בושם. חלקם באו לברר אם הקרובים שלהם או אם החברים שלהם
נמצאים שם למעלה ורצו לשאול לשלומם. חלקם גינו אותו בחריפות
והכינו כרזות וכתובות נאצה. חלקם סתם היו מסוקרנים ורצו לראות
מי זה האלוהים הזה שכולם מדברים עליו והאם הוא באמת קיים.
אני השתייכתי לקבוצה האחרונה.

היו שם גם הרבה מצלמות טלוויזיה וצוותי חדשות מכל העולם
שדיווחו על המתרחש בהתלהבות רבה. היו שם גם כאלה שניסו למכור
פופקורן ובלונים.
אפילו שמו בשבילו שטיח אדום.

בחירת השופט למשפט הזה הייתה מסובכת ביותר, והייתה צריכה
להעשות בהתראה קצרה, כי אלוהים קבע תאריך מסויים למשפט שלו.
איך שופט יכול לשפוט את אלוהים?
מצד אחד זה מעמד שאין שני לו ומצד שני זו עזות מצח שאין
כדוגמתה.
הוא גם היה אמור לשפוט לבד, כי לא היה חבר מושבעים, משום שאף
אחד לא היה מספיק אובייקטיבי בשביל למלא תפקיד שכזה.
ומה אם השופט הוא ירא אלוהים, ומה אם הוא מפחד שאלוהים יסגור
איתו חשבון אחר-כך?
הוא גם יכול לצאת מופסד משני הצדדים, השופט הזה, כי אם הוא כן
ישפוט כמו שצריך ויטיל עונש על אלוהים, זה האחרון יכול פשוט
לרשום אותו ברשימה השחורה שלו ולצחוק לו בפרצוף ולהיעלם בשמיים
עם הלימוזינה הלבנה שלו.

אלוהים אפילו ארגן לעצמו סנגורית אחת, שלבשה חליפות מהודרות
וחצאיות קצרות ונעלי עקב שהשמיעו קולות שהדהדו באולם בכל פעם
שהיא הלכה לכיוון הדוכן של השופט ובחזרה.
היא דיברה לעניין, אין ספק, והוא רק חייך והסתכל לה בתאווה על
הרגליים. היא שמה לב לזה ואהבה את העובדה שאלוהים בוחן אותה
ככה.
אומרים שהם שכרו חדר במלון ליד ושיצא מזה רומן.

הסנגורית של אלוהים אמרה שהסבל נגרם כתוצאה מהתנהגותם של בני
האדם. היא טענה שאנחנו הורסים את העולם שלנו, ולא רק במישור
הפיסי. היא טענה שיש יותר מדי שנאה בעולם.

שאלנו מה לגבי אסונות הטבע. היא אמרה שלפעמים מגיע לנו להיענש,
אבל שלא רק לאלוהים יש יד בזה. נכון, לפעמים אנחנו עולים לו על
העצבים והוא נורא רוצה להחזיר לנו, אבל גם לאמא אדמה יש יד
בדבר, ובכלל, טענה הסנגורית, שמאז שאלוהים ברא את אמא אדמה היא
פיתחה ישות ודעות משל עצמה ושגם לה נמאס מכל מה שעושים לה,
שמזהמים אותה ושמלכלכים אותה ושמחללים אותה בפסולת ובדם
ובגופות ובארונות מעץ משובח.
אפשר להבין את זה, למען האמת.
כשאלוהים ואמא אדמה מעוצבנים על אלו שמתחתיו ומעליה, זה מסתיים
מאוד רע בדרך כלל.

בשלב מסויים, מישהו שבנו נהרג באיזו מלחמה, התעצבן על הסנגורית
וקרא לה זונה ואמר שהיא שפוטה של אלוהים ושהיא מגנה עליו רק
בגלל שהוא מזיין אותה.
הסנגורית לא ענתה והשתרר שקט מכביד באולם.
השופט, שנראה כי חיבב מאוד את הסנגורית, הורה לשוטרים להוציא
את האדם הזה מבית המשפט. זו הייתה הפעם האחרונה שראינו אותו.

הרבה דברים נאמרו במשפט, שחלקם היו מובנים מאליהם.
אלוהים יכול לעשות כמה טעויות שירצה, ואנשים עדיין יאמינו בו
ויתפללו אליו, אך לא למענו.
אולי הוא לא מבין שהם תלויים בו.
כבר מזמן הפסקתי לנסות להבין את אלוהים.
הוא לא חייב דין וחשבון לאף אחד. זה העולם שלו והכללים שלו
ואנחנו הצעצועים. מומלץ לא לפנות אליו כשהוא כועס, מסיבות
מובנות. הרי יש בו מידה מסויימת של אנושיות, אחרי הכל.

הסנגורית, ששמשה כמעין עדת אופי במהלך המשפט, אמרה כי הוא גם
נפגע בקלות וכי הוא חסר בטחון. היא אמרה שהוא בוכה המון, בעיקר
בגלל מה שיצא מהעולם שהוא ברא, מה שהרס לו כל שמץ של גאווה ושל
בטחון עצמי. אני חשבתי שזה בגלל שהוא בודד.
היא אמרה שהוא היה רוצה שנשתתף בצערו ושננסה להבין אותו.
הרי זה לא קל להיות אלוהים.

אבל זה מה שקורה לישויות שהן מעין בן יחיד. הן הופכות למפונקות
ודורשות הרבה תשומת לב, בעיקר ישות כמו אלוהים, שרוצה שנכיר לו
טובה על כך שהוא ברא את העולם ואת האדם. אז הוא מביא עלינו כמה
אסונות פה ושם, כדי שניזכר כמה הוא חזק ועם זאת חלש ופוחד
ורוצה יחס חם או יחס כלשהוא, בדומה לילד קטן.
אין ספק. אלוהים לוקה בשיגעון גדלות.

"הרי מי יכול עליך, אלוהים? אולי כל מה שאתה זקוק לו הוא חיבוק
ותו לא..." אמרה הסנגורית, וגרמה לאלוהים להזיל דמעה.

בשלב מסויים היה צורך לזמן עדים לדוכן, כמו שעושים בכל סצינת
משפט שרואים בטלוויזיה. המצחיק היה שאלוהים היה העד היחידי
שהיה יכול להעיד באופן מעשי. הרי לא יביאו את כל הקורבנות ואת
כל האנשים שנגרם להם סבל. זה הרבה יותר מדי ובלתי אפשרי והמשפט
יתארך עד שאפילו אלוהים ימות.

כשהוא התבקש לשים את ידו על התנ"ך, הוא גיחך קצת. זה באמת היה
אבסורדי. אך הוא עמד בזה יפה ונשבע לומר את האמת.

למעשה הוא לא חידש שום דבר, רק אמר את כל מה שהסנגורית אמרה
ממקור ראשון. הוא גם אמר שהוא נמצא הרבה על כדורים ושהוא תחת
טיפול והשגחה פסיכיאטרית צמודה, ככה שהכל יהיה בסדר והוא מטופל
ויבריא. בעוד שנה או עשור או מילניום. זה לא משנה כשמדברים
במושגים אלוהיים.

הוא חייך קצת ובכה לפעמים והיה גם קצת נבוך ולא הצליח להתרגל
להבזקי המצלמות שלא פסקו לרגע.

בשלב מסויים הורה השופט לכל בעלי המצלמות באולם להפסיק לצלם,
בטענה שזה מפריע לאלוהים להתרכז. אחד ניסה לצלם בכל זאת, בלי
הבזק, אבל שוטר אחד הבחין בו וריסק לו את המצלמה.

השופט, לאחר ששמע את הכל, הודיע על הפסקה בת שעה, כדי שיוכל
לפסוק. הסנגורית פנתה אליו והוא הצית לה סיגריה והם דיברו קצת
והלכו ללשכה שלו.

אלוהים נשאר ישוב על הכיסא וביקש להיות לבד. אולי הוא היה עצוב
כי הסנגורית לא הייתה לצידו ואולי הוא פשוט הבין כמה הוא באמת
בודד ואומלל. הוא נראה כמייסר את עצמו על כך שנכשל כישלון חרוץ
כשברא את העולם. אולי הוא התחרט על כך שנתן לנו את זכות
הבחירה. אבל אז בטח היה לו נורא משעמם, כי אז כנראה שהיינו
בשבילו צעצועים של ממש ולא מעניינים ולא היה לו כיף לשחק
איתנו. או בנו.

בתום ההפסקה כולם חזרו למקומותיהם, כולל השופט, שעל פניו
התנוסס חיוך שבע רצון.
הסנגורית נכנסה קצת באיחור וסידרה את החצאית שלה.

העיניים של אלוהים היו מבריקות, והזכירו לי את העיניים של סבא
שלי.
הוא נראה מדוכדך לחלוטין, וחשבתי שאם הייתי יכולה לחבק אותו
באותו רגע, הייתי עושה את זה.
אולי זה באמת כל מה שהוא צריך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לכל דלי יש
סמרטוט




אמא פולניה
מודרנית לביתה


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/6/01 2:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרוזן מאי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה