שלושת הפרקים הראשונים של תוכנית הרדיו המיתולוגית "מה קורה"
שנכתבה והוגשה על ידי אבא קריר ודייב וולצר
( http://stage.co.il/a/3152 )
קובץ סאונד של הפיילוט לתוכנית נמצא ב
http://stage.co.il/Stories/182416
תוכנית מספר 1
מה קורה
דייב: מה אתה עושה?
נועם: מאחר לשידורים כהרגלי
דייב: איך הרגלי? זה התוכנית הראשונה
נועם: אני הולך להפוך את זה להרגל
(דייב בועט בנועם)
נועם: למה בעטת בי בעין?
דייב: אתה רוצה שאני אהפוך את זה להרגל?
נועם: אתה תהרוס את ה'פני זיון' שלי.
נועם: ערב טוב וברוכים הבאים למה קורה
דייב: מה קורה וברוכים הבאים לערב טוב
נועם: לא, השם של התוכנית זה מה קורה וברכת הבאים היא ערב טוב
דייב: אל תבלבל את זה עם "מה טוב עם ערב הבאים ברוכים" יא
ברוך
דייב: לידי יושב נועם
נועם: לידי יושב מישהו עם מבטא מוזר
נועם (במבטא מוזר): לידי יושב נועם
דייב: מי הכניס את המנקה לפה?
דייב: אתה מכיר את אנדי קאופמן?
נועם: כן, זה האיש הראשון על הירח
דייב:בולשיט, זה ניל ארמסטרונג
נועם:ניל זה שם דפוק
דייב:זה שם דפוק לאיש הראשון שהלך על הירח
נועם: אחי, תקשיב לי, ראיתי פעם סרט 'האיש על הירח' ואמרו שם
שאנדי קאופמן היה האיש הראשון על הירח
דייב:שמור ת'בורות שלך לפינת הקולנוע
נועם:בורות, הא? אז מי זה אנדי שטראוסמן?
דייב:קאופמן
נועם:לבריאות
דייב:לא, השם שלו זה קאופמן, אנדי קאופמן
נועם:נו, מה איתו
דייב:הוא היה קומיקאי בין ההכי טובים
נועם:אתה מביא אותו בתור אורח?
דייב:לא, הוא מת. מה ששרציתי לומר זה שהגדולה שלו זה שהוא אף
פעם לא חשף את זה שהוא צוחק איתך. הוא אף פעם לא צחק מהבדיחות
של עצמו. אז בשביל שהתכנית תצליח גם אנחנו צריכים לנסות
להתאפק.
נועם:ממה מת האנדי בנדי הזה?
דייב:קאופמן
נועם:כדאי שתקח כדור נגד השיעול הזה
דייב:איזה שיעול?
נועם:נו ממה החרא הזה מת?
דייב:מסרטן
נועם:אז כנראה שלהתאפק מלצחוק זה לא כזה בריא
(פאוזה)
דייב:וואלה
נועם:אז בוא נעזוב את אתי קאופמן וניקח דוגמה מאשף הומור בעל
שם עולמי
דייב:עזוב, אמרתי לך, אף אחד לא צוחק מהבדיחות של חנן
גולדבלט, הוא כשלון
פינת קולנוע
נועם: דייב, ראית החוש השישי?
דייב: כן
נועם: מגניב
דייב: כן
פינת בישול
נועם: אתה בא להזמין פיצה?
דייב: כן
נועם: מגניב
דייב: כן
פינת כלכלה
נועם: דייב, אתה עובד במשהו?
דייב: לא
נועם: מגניב
דייב: לא
מבזק חדשות
רבין עדיין מת
חיים יבין עדיין מפחיד ילדים
רפי גינת גם עדיין מפחיד ילדים - נעבור לכתבנו צחיק.
צחיק: כן הבוקר קיבלנו דיווחים על רפי גינת מסתובב חופשי
ברחובות העיר מפחיד ילדים קטנים. נמצא איתנו אורי הקטן שהיה עד
לרפי גינת בחנות גלידה. אורי, ספר לנו מה ראית.
אורי: ראיתי את רפי גינת מבקש טעם וניל
צחיק: אכן אימה עוטפת את העיר מלכיצדק השקטה בדרך כלל. חזרה
לאולפן.
דייב: נועם?
נועם: מה?
דייב: נועם?
נועם: מה?
דייב: יש לך איזה רפי גינת פה
נועם: איפה
דייב: הנה כאן
נועם: איפה
דייב: הנה אני אוריד לך את זה
(בעיטה)
נועם: אתה לא מבין שהפנים שלי זה הפרנסה שלי?
דייב: אבל נועם, אתה מובטל
נועם: גם אתה מובטל.
דייב: אבל אתה מובטל מכוער.
נועם: כן?
דייב: כן!
נועם: אתה יודע מה אני אעשה עכשיו?
דייב: מה? תסדר ת'שיער שלך? הוא כבר בתוך הפה שלך איך אתה נושם
עם זה?
נועם: לא, אני אעשה משהו מטורף לגמרי. אתה לא תדע מאיפה זה בא
לך.
דייב: מה זאת אומרת? אני יודע שזה בא ממך. אתה אומר לי הרגע
שאתה תעשה את זה.
נועם: עזוב, זה יהיה בעילום שם.
דייב: נו אז העילום שם יעשה?
נועם: אני.. אני... אני אעבור לפינת הכלכלה.
פינת כלכלה
דייב: נועם, יש עליך כסף?
נועם: לא.
דייב: מגניב
נועם: לא
פינת הקולנוע
נועם: השנה 2225, ארנולד שוורצנגר מתעורר והוא לא יודע איפה
הוא?
דייב: WHERE AM I?
נועם: ואז הוא מתעצבן
דייב: I WILL CRUSH YOUR BONE AS IF YOU WERE A LITTLE LAMB
נועם: דני דה ויטו בתפקיד טרול קירח
דייב: YOU BOLD TROLL PLAYED BY DANNY DE VITO,
I WILL THROW YOU INTO THE SUN
נועם: נראה לי שזה הולך להיות שובר קופות
דייב: איך הם יכולים להציג את השמש כדבר כזה שלילי? תראה איזה
יפה השמש
נועם: יפה? 20 זיליון גזיליון טריליארד בזיליקום טון של מימן
מתפוצץ
פינת הספרות
נועם: וואי דייב, אתה יודע? קראתי ספר 300 עמודים בפחות משבוע
דייב: זה היה מעניין?
נועם: כן
פינת המדע
והיום בפינת המדע נארח את פרופסור חליקי, מומחה לנושא השינה.
נועם: ערב טוב פרופה.
פרופ: קרא לי מר חליקי
דייב: ערב טוב מר חפיפי. אז מה זה בעיות שינה פרופסור קקי?
פרופ: חליקי, אני מבקש.
נועם: מה אתה מבקש?
פרופ: שתקראו לי מר-
דייב: דממה! איפה היית בשמיני לרביעי?
פרופ: רצחתי את אמא שלי
נועם: זה בסדר מר שלשולי, הוא רק מחפש מי פינצ'ר לו ת'אוטו
פרופ: לא, יש לי אליבי, רצחתי את אמא שלי כל הלילה
דייב: בחור יסודי
נועם: ספר לנו מר פוקי-פוקי, על מה נעשה המחקר שלך?
פרופ: ובכן, במחקרי גיליתי כי אנשים נוטים לא לקיים יחסי מין
בזמן שינה, מלבד זאת הם לא עוסקים בפעילות ספורטיבית והם לא
ערים. כמו כן, אנשים שישנים נוטים לא לריב, ולא לחוש רעב, אם
כי-
דייב: פרופסור, יש לך משהו מעניין לספר לנו? כי עד עכשיו אתה
מדבר שטויות.
נועם: אני יודע מה המזימה שלך פרופסור שומשום, אתה רוצה להרדים
אותנו ולרצוח את אמא שלך עוד פעם!
פרופ: סלחו בבקשה, אני מעט מתרגש
דייב: זו לא סיבה להשתין על הרצפה
פרופ: אני פשוט מתגעגע לאמא שלי
נועם: אז תגיד לי פרופסור מר, ככה גבר אל גבר - אתה לא חושב
שזה קצת פתטי...לא, מה המילה שאני מחפש...איזמל, זהו.
פרופ: מה איזמל?
דייב: דממה! אני לא יסבול את מילות הסרח שלך.
נועם: פרופסור, אין לך משהו לעשות? אתה לא צריך ללכת לאנשהו?
פרופ: ובכן, אני קצת רעב
דייב: יש פה סופר למטה, מחוץ לאולפן, לך תפנק את עצמך עם איזה
קרלו.
נועם: דייב, אתה יודע מה רשום מתחת למכסים של קרלו?
דייב: מה
נועם: רשום שפרופסור מילקי דפוק
דייב: ומה רשום מתחת למכסים של מילקי?
נועם: כלום
דייב: נועם, יש לך -
נועם: למה שיהיה משהו מתחת למכסה מילקי? זה לא עושה הגיון
דייב: נועם
נועם: מה
דייב: נועם, יש לך פה כמה שערות דבוקות ללחי
נועם: אה, זה, ירדתי למישהי אתמול בלילה והייתה לה בעיית שיעור
יתר
דייב: איפה ב...
נועם: כן, במשולש ברמודה. אמרתי לה 'את מגלחת רגליים, נכון? אז
למה להפסיק
שם?' היא כמובן לא הגיבה כי אמרתי לה את זה כשהיא ישנה כבר
דייב: שיעור יתר, כן. אני לא אוהב את זה אבל זה עובדה בשטח, אי
אפשר להתעלם מזה. אתה יודע? אפילו לביטלס היה שיר על הנושא.
נועם: איזה שיר?
דייב: יער נורבגי. כן.
נועם: מממ...
דייב: כן.
שומעים את יער נורווגי של הביטלס.
נועם: אוף, חם כאן. סמי, תדליק ת'מזגן פה!
דייב: שמעת על הגידול האחרון של סמי?
נועם: הגידול האחרון? לא ידעתי שהיו לא גידולים לפני זה
דייב: לא, פשוט, זה גידול ממאיר
נועם: סמי! קח ת'זמן שלך עם המזגן! (פאוזה) בעצם תמהר סמי! לך
תדע מתי הסרטן יתקוף!
דייב: קצת טאקט נועם
נועם: וסמי, תביא קצת טאקט לדייב!
דייב: אתה מקרה אבוד.
נועם: בטח שאני אבוד - גיליתי שההורים שלי עדיין מזדיינים
דייב: ראית אותם עושים את זה?
נועם: לא בנאדם, יא דוחה, אתה חושב שהייתי כאן בשידור, לא
מאושפז?
דייב: אז איך גילית?
נועם: חיפשתי כסף במגירות של אבא שלי ומצאתי שם קונדומים
דייב: אבל ההורים שלך מבוגרים, אמא שלך לא יכולה להיכנס
להריון
נועם: היא רק בת 48, היא עוד לא הגיע לבלות
דייב: היא נראית בלה
נועם: אתה יכול לומר את זה שוב
דייב: למה? מה הטעם להגיד אותו דבר פעמיים?
נועם: לא יודע
דייב: ובאיזה קונדומים אבא שלך משתמש?
נועם: R3
דייב: R3? אבל הם נקרעים מהר
נועם: תקלה (דייב מצביע על נועם) מה אתה מצביע עליי?
דייב: אני מצביע על תקלה
נועם: הידעת דייב? גבר ממוצע פולט כחמישים ליטר זרע במשך תקופת
חייו.
דייב: חמישים ליטר זרע? אני לא יכול לדמיין חמישים ליטר חרא
נועם: מה הבעיה? תאר לעצמך שלרפי גינת היה יום קשה
סיינפלד הבריטי
dave: hey jerry, you know my friend bob sacramento?
noam:sure but me never seen him
dave: well, bob came over to my place at tea time, carrying
an enourmous sac
noam: aha
dave: are you following me?
noam: yes
dave: well stop it, i hate people following me, it causes me
great anxiety and trembling fingers
noam: ok
dave: so i asked him what was inside the sac, and he told me
it was a sac of genuine australien tea leaves.
noam: oh, thats a good tea,mate
דייב: למה אתה מדבר במבטא אוסטרלי? ג'ורג' אמור להיות בריטי
נועם: לא, אני עושה את איליין, כשהיא מצוננת. קאופמן!
דייב: לבריאות.
דייב: נועם, יש לך סיגריה?
נועם: אבל אסור לעשן פה
דייב: הוא לא מסתכל
נועם: טוב. שיט נגמרו לי הסיגריות
דייב: אז לך תקנה
נועם: אין לי כסף, יודע מה, אחרי השידור נלך לאיזה פיצוציה
דייב: אבל אין לך כסף
נועם: כן, אבל איפה יש מלא סיגריות? בפיצוציה
דייב: אבל אין לך כסף
נועם: כן, אבל מלא אנשים קונים שם קופסא אז אתה מחכה שזה שקנה
עכשיו יילך קצת ואז אתה נתקל בו ומבקש ממנו סיגריה. מייד ייתנו
לך.
נועם: תגיד דייב, אתה רואה את "המורדים"?
דייב: עוד פעם יש לך הזיות מהצמח הזה שאתה בולע?
נועם: לא, התכוונתי אם אתה רואה את הסידרה בדר"כ
דייב: כן, מיה הזאת שווה.
נועם: כן, גם הבנחמין הזה
נועם: כפי שידוע לך, הם הופיעו בארץ לא מזמן והמוני ילדים
התנפלו עליהם.
דייב: כן, אני לא מבין את זה. מכל החמש פרקים שראיתי לא הבנתי
איך אפשר להעריץ שחקן בן 15 או 18 שחוץ מלשנן שורות ולמצמץ פה
הוא לא שווה את הגרעפסים של סבתא שלי.
נועם: בעקבות זאת הבאנו מעריצה לאולפן.
דייב: מגניב. תכניס אותה.
נועם: אני מצטער דייב, היא ביקשה שתהיה בחוץ בזמן שהיא
מתראיינת, נראה שהפחדת אותה איכשהו.
דייב: אה, זה המטומטמת הזאת? חבל לך על הזמן, היא עושה פיל
מעכבר
נועם: זה לא מה שהיא סיפרה. היא אמרה שבגלל שלא אהבת את החולצה
שלה צרחת עליה ורדפת אחריה עם לום ברזל, מאיים לפצוץ לה את
הראש.
דייב: נו מה אתה רוצה, אני יוצא מהאוטו והיא יושבת ליד האולפן
עם חולצה עם הפרצוף של צ'ה גווארה עליה. אז שאלתי אותה אם היא
יודעת מי זה והיא אמרה שזה איזה לוחם חירות. שאלתי אותה 'אבל
מה הוא עשה' והיא התחילה לגמגם שטויות שהוא הציל את הפרואנים
מברזיל וחארטות כאלה אז אמרתי לה שתוריד את החולצה אם היא לא
יודעת מה היא לובשת, מה הקטע ללבוש סמל שאתה לא יודע מה הוא
מסמל.
נועם: כן, אבל מלא לאהוב את החולצה שלה עד ללרדוף אחריה עם לום
ברזל ביד-"
דייב: היא מגזימה, זה לא היה ברזל, זה היה מתכת אחרת, ולא
איימתי עליה, לא אמרתי מילה של איום.
נועם: אבל עדיין, לום ברזל ביד
דייב: נכון, ניסיתי לפוצץ לה ת'פרצוף אבל לא איימתי עליה, שלא
תספר לך שטויות.
נועם: טוב, חכה בחוץ.
דייב: בסדר, אבל אל תאשים אותי אם תמצא את עצמך רודף אחריה עם
לום פלדה.
נועם: אני לא יאשים אותך. סיגל!!
סיגל: היי
נועם: כמה זמן את מעריצה של המורדים?
סיגל: מאז שהם התחילו, חצי שנה בערך.
נועם: מאז שהם התחילו בישראל, את מתכוונת
סיגל: כן
נועם: את יודעת שהם התחילו לפני יותר מחצי שנה, בארגנטינה או
איזה חור שזה יהיה.
סיגל: כן, אבל.. הם הכי אוהבים את ישראל. ככה הם אמרו בהופעה
שלהם. ככה
אמרה לי מריצה באימייל.
נועם: את חושבת באמת שמריצה ישבה וכתבה לך אימייל?
סיגל: בטח, היא שלחה גם לי וגם לחברה שלי אימייל כמעט זהה, היא
אכשהוא ידעה שאנחנו חברות.
נועם: בת כמה את סיגל?
סיגל: אני בת 16.
נועם: את יודעת שהמורדים האלה בני 15? לא מפריע לך שאת מעריצה
מישהי קטנה ממך?
סיגל: למה שזה יפריע לי.
נועם: מה את מעריצה בה?
סיגל: את זה שהיא מורדת, ולובשת בגדים יפים כאלה, ויש לה משקפי
שמש מגניבים כאלה, צהובים. אתה יודע שראיתי את אותם בדיוק
באירוקה, הייתי גם ברשת
נועם: טוב שמעי , זה לא מעניין לי את התחת
סיגל: מה אמרת?
נועם: אמרתי שזה לא רלוונטי לתוכנית
סיגל: בכל מקרה היא אוהבת את פיליפה וזה, והוא מה זה חמוד
נועם: כן, אבל למה להעריץ אותה שהיא אוהבת אותו?
סיגל: כי היא נורא חמודה כשהיא אוהבת אותו, בדרך כלל היא כזאת
רעה וקשוחה אבל כשהיא אוהבת את פיליפה היא...
נועם: את יודעת שאחרי התוכנית היא לא אוהבת אותו
סיגל: בטח שאני יודעת. אני נראית לך מטומטמת?
נועם: אז למה להעריץ אותה?
סיגל: כי היא חמודה כזאת
נועם: תגידי, אין לך חיים?
סיגל: בטח שיש לי חיים
נועם: מה עוד את עושה חוץ מלראות המורדים
סיגל: הייתי גם בהופעה שלהם, אבא שלי השיג כרטיסים מוזלים דרך
החברה שהוא בה ששם הוא מרויח מלא כסף והוא יכול לקנות אפילו את
הרדיו הזה ולהפוך אותך לגנן בוילה שלנו, אפילו לעוזר גנן, אז
הוא השיג רק לי ולחברה שלי מעיין כרטיסים עוד לפני שהם הגיעו
בכלל
נועם: קיבלנו הרגע פקס, את יודעת מה רשום בו?
סיגל: מה?
נועם: שזה לא מעניין את הבורשט בתוך התחת של סבא שלי שמת ב74
סיגל: מה?
נועם: כשהיית בהופעה, מה עשית שם? רקדת? עמדת? ישבת? קפצת?
סיגל: צרחתי למריצה אבל היא לא שמעה אותי, גם כל החברות שלי
צעקו לה, חוץ ממירית שקראה רק לפיליפה, כי היא אוהבת את
העיניים שלו. אבל הם לא שמעו אותנו
נועם: בטח שהם לא שמעו אתכם, היו שם איזה 1000 צרחניות כמוך.
סיגל: כתבו במעריב לנוער שהיו שם 10,000
נועם: את חושבת שמריצה יפה?
סיגל: בטח שהיא יפה
נועם: הכי יפה בעולם?
סיגל: כן
נועם: אז למה לא להסתפק בזה? למה לצרוח לה? את חושבת שאם תדברי
איתה את
תהיה יפה כמוה?
סיגל: כן
נועם: אז יש לך חבר?
סיגל: לא, מה זה קשור אבל?
נועם: אני שואל פה את השאלות, שאלה הבאה: מה את עושה יום
שישי?
סיגל: חשבתי שאני פה בשביל ראיון על המורדים
נועם: נראה איזו מורדת קטנה את תהיי ביום שישי
סיגל: די
נועם: אז המורדים האלה,
סיגל: כן?
נועם: במי הם מורדים בדיוק?
סיגל: ב.. ב..
נועם: התחלנו לגמגם קצת אה סיגלוש?
סיגל: אתה שואל שאלות מוזרות
נועם: מה את רוצה שאני אשאל?
סיגל: נגיד.. נגיד.. תשאל אותי איזה מילים אני יודעת בספרדית
נועם: כן, תמיד עניין אותי מה זה פורקה. שנייה, יש לנו מאזין
על הקו. הלו, דייק? זה השם שלך?
דייב(בטלפון): כן, מה קורה. רציתי לשאול משהו את סיגל.
נועם: כן, שאל.
דייב: תגידי, את בכלל יודעת מי היה צ'ה גווארה? את יודעת למען
מה הוא לחם?
סיגל: מי זה? הקול הזה מוכר לי.
נועם: גם לי.
דייב: אה יא חתיכת מטומטמת? את יודעת למה הוא מת? למה הוא חי?
סיגל: אוי, זה המשוגע הזה, המנחה השני
נועם: דייב! תפתרו את הדברים שלכם אחרי התכנית
דייב: לא מטריף אותך שהיא סתם שמה חולצה כי אז היא כאילו הופכת
לאיזה מזדהה עם איזה סמל שסטודנטים מגניבים תולים בחדר שלהם על
הקיר? היא לא יודעת עם מה היא מזדהה! תגיד לה שהיטלר היה מהפכן
וגם אותו היא תשים על החולצה
שלה!
נועם: דייב
דייב: מה
נועם: לא מה, מר
דייב: מה מר?
נועם: מר קו. קליק!
סיגל: בואנה הוא משוגע. אתה חייב ללוות אותי אחרי זה.
נועם: לא אם תמשיכי לא לענות לי. יש לך ילדות בשכבה מתחתייך
שעושות דברים מגניבים ויש להן חבר והן הכי שוות בשכבה שלהן?
סיגל: כן, בטח
נועם: אז למה את לא מעריצה אותן? כי הן לא מדברות ספרדית?
סיגל: ככה, לא יודעת, כי...
נועם: שאלה אחרונה סיגלושקה לפני שאני מתייאש ממך. נכון כשעמדת
וקפצת במופע שלהם, שלחת אליהם ידיים כמו שאר הילדות שם?
סיגל: בטח
נועם: אם במקרה היה יוצא לך לתפוס את מריצה בחולצה ולמשוך אותה
אלייך, מה היית עושה עם ההזדמנות הזאת?
סיגל: הייתי מחבקת אותה ומנשקת אותה
נועם: ואז מה?
סיגל: ואז...
נועם: ואז היא הייתה עוזבת את המופע איתך לבית שלך, לשבת עם
אמא ואבא שלך בפינת האוכל לחכות שאמא תגיש לכן פירה וקציצה? את
חושבת שהיא הייתה ישנה אצלך ומחליפה איתך מכתביות ריחניות?
היית מספרת לילדים שלך שחיבקת במופע הגדול של המורדים את מריצה
הכוסית ואז הם היו שואלים אותך מי זאת מי זה המורדים ואת היית
עונה להם זה ילדים מגניבים בני 15 שעשו בלאגנים בבית ספר שלהם
ואז הם היו שואלים אותך בת כמה היית כשהסדרה הזאת רצה ואת
תגידי להם בת 16!! הייתי בת 16 והערצתי כמו מפגרת ילדים
ארגנטינאים בני 15 ששמו ג'ל בשיער ושיננו שורות שמפיקים שלא
שמים זין על המורדים הקטנים כתבו להם!! זה נראה לך גאווה?!
הא?! יאללה, לכי קיבינימט. דייב! היא שלך!
צרחות.
תוכנית מספר 2
נועם: מה קורה
דייב: מה קורה
נועם: מה קורה
דייב: מה קורה
נועם: מה קורה
דייב: מה קורה
נועם: מה קורה
דייב: למה אתה מאחר?
נועם: אמרתי לך שזה יהיה ההרגל שלי
דייב: אני לא יבעט לך בפרצוף, אחרי הכל הפנים שלך זה הפרנסה
שלך.
נועם: אז מה תעשה לי?
דייב: זאת לא השאלה. השאלה זה מה עשיתי.
נועם: נו, מה עשית.
דייב: לא סתם מה עשית, מה עשית לאוטו שלי
נועם: יא חרא! מה עשית לאוטו שלי!!
דייב: נסח את זה בצורת שאלה
נועם: (מתנשם מזעם) מה עשית לאוטו שלי?
דייב: ובכן נועם, הוא תפס חנייה כפולה, דבר שמאוד מאוד מעצבן
אותי, אז חרטתי לך משהו על החלונות.
נועם: בנזונה!
דייב: רק על השמשה הקדמית.
נועם: אני ישמיד אותך!
דייב: אבל זה משהו קטן עם מסר, משדר ציוניות
נועם: מגן דויד קטן?
דייב: לא, פרק א של ספר בראשית באותיות קידוש לבנה
נועם: זה משהו קטן?!
דייב: חשבתי בהתחלה על ספר דברים, אבל אז אמרתי, בואנה, נועם
יתעצבן מזה
פינת אופנה
דייב: נועם, אני רואה שאתה מפיץ אופנה חדשה
נועם: אה, זה שהחולצה מחוץ למכנסיים? אני הולך ככה שנים, באמת
ראיתי שזה משפיע על אנשים
דייב: אהה
נועם: רק בדרך לאולפן ראיתי איזה חמש כאלה, הולכים עם חולצה
מחוץ למכנסיים
דייב: לא, אני התכוונתי לקטע עם הנעל שחורה נעל לבנה
נועם: אה, זה? זה לא אופנה, אתמול הלכתי למספרה
דייב: אבל לא נראה שנגעת בשיער, עדיין ארוך ומתנפנף
נועם: לא הלכתי לשם כדי להסתפר, הלכתי להסתכל על כוסיות. הספר
שאל אותי מה אני רוצה לעשו עם השיער אז אמרתי לו שאני מגדל
ואני לא רוצה שייגע לי בו בכלל. אז איזה אחת הסתכלה עליי מוזר,
ודייב, היא הייתה ממש יפה, בצורה חולנית. הבנתי שזה יהיה מוזר
מדי שאני בא סתם לספר ורציתי לקחת את המספר טלפון שלה ולא
רציתי לצאת מוזר מכל הקטע אז נתתי את הנעל שלי לספר שיצבע לי
אותה שחור סיני.
דייב: נו, וקיבלת ממנה את המספר שלה?
נועם: קיבלתי ממנה מספר
דייב: התקשרת? אתם יוצאים?
נועם: היא נתנה לי מספר של ערן
דייב: מי זה, הקובע לו"ז שלה?
נועם: לא, ערן, אתה אמור לדעת, עזרה ראשונה נפשית.
דייב: אז...מתי אתם יוצאים?
נועם: עזוב
דייב: אה, הבנתי, משם הנעל לבנה נעל שחורה
נועם: שחורה סינית
דייב: מוזר
נועם: כן, הא?
דייב: מוזר שהצלחתי לגרום לזה להישמע כאילו אכפת לי
נועם: טוב, אני ינסה להתעלם ממה שאמרת עכשיו
דייב: סליחה, אמרת משהו?
נועם: אתה יודע מה אני אוהב בך דייב?
דייב: מה?
נועם: כלום
פינת אופנה
דייב: איזה כוסית יעל בר זוהר?
נועם: אהה
פינת תרבות
דייב: ראית מרי לו?
נועם: איזה כוסית הבר זוהר הזאת
דייב: ידעת שאילנה אביטל שברה את הרגל במסגרת התפקיד?
נועם: לא
דייב: גם המחליפה שלה שברה רגל
נועם: גם למחליפה שלה יש חזה ענקי?
דייב: קצת תרבות נועם
פינת כלכלה
דייב: נועם, מצאת עבודה?
נועם: לא
דייב: אז חתמת בלשכה
נועם: לא
דייב: למה
נועם: התעוררתי מאוחר
דייב: נועם!
נועם: היי, יצא לי קטן, אין מצב ששמעת את זה.
דייב: הרחתי את זה יא בהמה
נועם: אני בהמה? אתה הבהמה פה - גרפעסים ונאדים
דייב: (תוקע גראפס) סליחה
נועם: אתה לא צריך להגיד סליחה
דייב: אני פשוט מנסה להתנהג כמו מתורבת(גרעפס)
נועם: זהו! אין יותר שקטים
דייב: לא אכלתי שקדי מרק
נועם: שקטים! אמרתי שקטים!
דייב: שקטי מרק? יש כזה דבר?
נועם: לא משנה
דייב: (שומעים שקית נמעכת) רוצה שקטי מרק?
נועם: הו! תודה
דייב: על לא דבר
נועם: הורדתי אתמול סרט עם יפנית מחרבנת. היפנים האלה אוכלים
דברים מוזרים...הסושי...דג נפחא,ברוס לי
דייב: איזה צבע היה החרא?
נועם: כמו צבע של פיסטוק כזה
דייב: הפנים או הבחוץ?
נועם: בנאדם, מאיפה אני יודע איך נראה החרא שלה מבפנים, לא
חתכתי אותו לרצועות, לא ניתחתי אותו
דייב: דיברתי על הפיסטו-
נועם: לא ראיינתי את הגוש חרא שלה
דייב: לא משנה, נועם! הסחת דעת!!
נועם: איפה? איפה?!
דייב: אההההה, היא נעלמה
נועם: רגע, על מה דיברתי?
דייב: על השיר הבא שלנו
ספיישל יום העצמאות
דייב: השבוע כתבנו צחיק באנגסטר יצא ליער לבדוק מה קורה ליד
המנגל המסורתי ביום העצמאות, ה חמישים ושבע
נועם: החמישים ואחד דייב
דייב: מה אתה יודע מהחיים שלך, אתה לא זוכר איזה באנג שלך
נועם: היי, שניהם עושים את העבודה, הם רק כלים ביד האל
דייב: ולכתב, צחיק לא-זוכר
צחיק: שלום, כאן צחיק באנגסטר מדווח מיער בן שמן, כאן מאות
משפחות מנפנפות וחוגגות את החירות ואת כל מה שטוב בעם הזה.
שלום אדוני, אתה בא לכאן כל יום עצמאות?
אדוני: מה זאת אומרת, יש רק יום עצמאות אחד בשנה
צחיק: ובכן, אתה נמצא כאן כל שנה?
אדוני: רק ביום העצמאות
צחיק: ומה יש לנו כאן על המנגל?
אדוני: אל תיגע? אתה חושב אתה בתכנית בישול של אהרוני תקעוני?
צחיק: לא, רק הצבעתי על האנטריקוט
אדוני: אתה יודע שזה אנטריקוט, אז למה אתה שואל מה זה?
צחיק: רק-
אדוני: תתרחק מפה, אל תחפש צרות
צחיק: אני כאן מטעם התכנית מה קורה ברדיו בעם
אדוני: רדיו? אפשר למסור ד"שים?
צחיק: לא, זון לא תכנית כזאת
אדוני: בחיאת דחילק, תן לאח שלך למסור ד"שים
צחיק: רק אם אני מקבל קבב
אדוני: יא עלוקה, ת'דם שלי אתה רוצה למצוץ
צחיק: לא, אני רוצה את הדם של הקבב, הוא נראה ממש טוב
אדוני: אתה לא מקבל. היי! היי!! תחזור עם הנה עם הקבב הזה!
צחיק: (לועס) כאן צחיק, בורח מישראלי אותנטי, תתניע!
דייב: תודה צחיק. שבוע הבא יהיה לנו כתב חדש עקב תקלות טכניות
בכתב שלנו
נועם: נשמע כאילו הוא חטף משהו רציני
דייב: כולה קבב
פינת הבישול
נועם: דייב, אתה חייב לנסות את השווארמה החדשה שפתחו בראשון,
12 שקל מנה
דייב: או קיי אני ינסה
פינת איכות הסביבה
דייב: למה זרקת את השקית מהחלון
נועם: אמרת לי 'זרוק ת'זבל'
דייב: תחשוב 'מיחזור'
נועם: נו, המסגרת של החלון מפלסטיק ממוחזר
(TOO YOUNG TO DIE)
פינת הבישול
דייב: תגיד, השווארמה הזאת, זה ברחוב הרצל?
נועם: לא, זה באיזור תעשיה ליד הטאבון
פינת פגוש את המומחה
נועם: היום נארח בתכניתנו את רב-האמן באיסוף זבל, רלף ג'ונסון,
מפנה אשפה כבר 20 שנה. שלום מר ג'ונסון.
ג'ונס: שלום חבר'ה, מה קורה
דייב: מה קורה
נועם: מה קורה
ג'ונס: מה קורה
נועם: מה קורה
דייב: מה קורה
נועם: דממה! תאמר לי בבקשה ראלף, אתה...אני יכול לקרוא לך
רלף?
רלף: בטח!
דייב: תגיד, אתה לא מרוקאי?
רלף: כן, איך ידעת?
דייב: לפי הגבה, לפי איך שרדפת אחריי לפני השידור כשביקשת
סיגריה ואמרתי לך 'אמא שך'
רלף: כן, לפעמים הטמפרמנט פורץ את הגוף הזה שאתה רואה.
נועם: אבל למה קוראים לך רלף אם אתה מרוקאי? ועוד רלף ג'ונסון.
מה קשור?
רלף: ובכן, זה שם שהחבר'ה הדביקו לי בשכונה
דייב: אלק שכונה, הדבקת לעצמך את השם הזה מול המראה. מה רע
במאיר? מה רע בששון?
נועם: מה רע בפנחס? לדוד של סבא שלי קראו פנחס והוא היה המלך!
הוא נהג להרתיח עיניים של חולדות ולשים אותם במעטפות נפץ בסניף
הדואר. "היי סמי, יש לך מכתב!", "מגניב", בום!! מה החרא הזה
למה עפו עלי עיניים מורתחות של חולדות? אז מה רע בפנחס מר
חפיפי?
דייב: לא, פנחס זה באמת רע
רלף: על הפנים
נועם: אז מה רלף, אתה מג-ניב כזה? יענטו אמריקאי ריצ'ארד
גירי?
דייב: אתה אוסף זבל נכון?
רלף: כן, אני אוסף זבל, לא, אני לא בחרתי את השם הזה
דייב: בטח תגיד לי שלשיר של אבי ביטר 'נוסע למיאמי' אין קשר
לשיר של ויל סמית', הא?
רלף: אין מה להשוות, אבי ביטר לוקח את מית וילס הזה
דייב: ובטח אתה גם לא אוסף זבל, אתה אחראי תברואה תוך מחוזי,
הא?
רלף: אני עושה עבודה קשה
נועם: ומה עם מנקי רחובות עולים חדשים, הם לא עושים עבודה
קשה?
רלף: אממ...כן, גם הם
נועם: אז למה המשכורת שלך פי שתיים משלהם?
רלף: כי אנחנו ממהרים כל בוקר, יש לנו דד ליין
דייב: דד ליין, הא? לפעמים אני רואה אתכם גם בעשר אחד עשרה
בבוקר, איזה דד ליין זה?
רלף: יש פה ושם חריגות
נועם: אתה חריגה רלף אמא שך ג'ונסון, המשכורת שלך חריגה.. כמה
אתה מקבל לחודש?
רלף: הממ
נועם: הממ? כמה זה בגימטריה? 18 אלף? יא מתחזה
דייב: תגיד, עם שם מגניב כמו שלך, ילדים באים אליך בשכונה
ומבקשים חתימה?
נועם: או אולי הם הולכים לבית ספר עם סרבל ירוק כדי להיראות
כמו האיקונה
שלהם, רלף התותח ג'ונסון מפנה הזבל?
רלף: זו כבר הקנטה
נועם: הקנטה? כמה זה בגימטריה יא שומשום
דייב: כששגריר ארה"ב נוסע ברחובות העיר ורואה אותך, הוא מתבלבל
מהחזות שלך או ישר מתנפל עליך בנשיקות וליטופים ועושה לך
'חמודי נודי שלי, בוא אני ייתן לך להיכנס לג'קוזי שלי, עזוב את
זה, קח ת'בת שלי!
נועם: RALPH HELLO,IM ABA KARIR, WE IS NEIGHBORS, WHAT IS YOU
NAME.
דייב: היי! רלף! לאן אתה הולך? בכיף אני יתרגם לך את מה שהוא
אמר
נועם: הוא לא הולך לשום מקום, פינצ'רתי לו ת'גלגלים כשהוא רדף
אחריך
ראיון עם קבצן כבישים
נועם: אתה יודע דייב, בשנים האחרונות יש תופעה שממש מרגיזה
אותי
דייב: מה, שהכפתור בג'ינס כבר לא נסגר?
נועם: לא, אני מדבר איתך על תופעה יותר רחבת מימדים
דייב: יותר רחבת מימדים מהכרס שלך?
נועם: כן דייב, יותר מזה. אני מדבר על החבר'ה הרוסים שמשפריצים
על השמשה ואחרי זה שורטים לך אותה עם מגב שחוק ואחרי זה דורשים
אחרי זה כסף לוודקה
דייב: לא כולם אלכוהוליסטים
נועם: נכון, חלק נרקומנים. אני מדבר גם על הקבצנים האלה
שמטרידים אותנו בכביש כל יום כאילו זו זירת השררה שלהם, כאילו
אנחנו צריכים לשלם להם דמי מעבר ברמזור אדום.
דייב: אה, כן, נו, בגלל זה הזמנו לאולפן את בוריס. מה קורה
בוריס.
בוריס: מה קורה
נועם: מה קורה
דייב: מה קורה
נועם: מה קורה
בוריס: מה קורה
דייב: בוריס, אני תיכף יעיף אותך מפה
בוריס: למה?
דייב: הבטחת שתחליף חולצה
בוריס: החלפתי, עכשיו אני לובש חולצה של חבר שלי
נועם: גם הוא קבצן?
בוריס: כן
דייב: אתה לא יותר מדי חכם, הא בוריס?
בוריס: אני חכם
נועם: אז למה אתה מנגב שמשות בכביש?
בוריס: אני לא מנגב, אני קבצן. כשהייתי צעיר הייתי מנגב, אבל
עכשיו אני רק קבצן.
דייב: אז מה, עכשיו אתה כאילו בפנסיה? קודם עוד ביקשת כסף על
השמשה
בוריס: כן, זה כמו פנסיה. מה זה פנסיה?
נועם: כמה שתדע פחות ככה תרגיש טוב עם עצמך
דייב: לוזר
נועם: טמבל
בוריס: אתם מדברים אליי?
דייב: שמעת משהו נועם?
נועם: יש מבטא רוסי קל באוויר
דייב: כן, מעורב באדי גולד וודקה
נועם: אה, זה אני, לפני שבאתי לכאן הייתי רעב
דייב: מה קשור לוודקה?
נועם: זה מה שהיה לי במקרר
דייב: אז תקנה מקרר חדש
בוריס: תביא לי את המקרר הישן שלך, עם הוודקה
נועם: בוריס! אתה מתגרה במזל שלך
בוריס: מזל? אני עומד בצומת שמונה שעות ביום
דייב: עמדת שמונה שעות בצומת ולא היה לך דקה אחת להחליף לחולצה
נקייה?
בוריס: עבדתי! אתה לא מעריך קבצנים.
דייב: לא ...לא מעריך? אני נותן להם את הקפה החם שלי
נועם: דייב, זה לא נחשב
דייב: מה לא נחשב
נועם: לזרוק עליהם קפה רותח בפרצוף ולברוח זה לא הכי חברותי
שיש
דייב: נועם, די לחטט באף
נועם: נו למה אתה מגלה דברים כאלה? מי היה יודע אם לא היית
אומר את זה
למיקרופון?
דייב: מה אתה מגלה שאני נותן להם את הקפה החם בפרצוף?
נועם: אני לא ניסיתי-
בוריס: אני חושב אני הולך
נועם: להסתיר את זה, אני פשוט עשיתי את זה
דייב: רגע נועם.
נועם: מה
דייב: בוריס הלך
נועם: למה אתה מחייך?
דייב: כי כייסתי אותו
פינת מזג האוויר
נועם: אני רואה את התקרה די טוב
דייב: ויש רוח מהמזגן
פינת הבישול
דייב: אני רעב
נועם: יש לי בייגלה באוטו
דייב: בוא נשים שיר ונלך לאוטו
פינת העישון
פלופ פלופ פלופ פלופ
פינת הצחוקיה
נועם ודייב פורצים בצחוק
תוכנית מספר 3
ראיון עבודה
דייב: ספר לי על עצמך
נועם: מה?
דייב: ספר לי קצת על עצמך, שנכיר אותך יותר טוב. שים דגש על
השכלה ונסיון תעסוקתי
נועם: אני נועם, בן 24. אוהב מין אנאלי, בירה ולראות טלויזיה,
ואני רוצה לנצל את ההזדמנות לשים קצת דגש על השכלה, אה.. ואני
אוהב גם באולינג.
דייב: יש לך השכלה יותר פורמלית, משהו בסגנון תואר, או תעודה
נועם: בטח בטח, יש לי מלא פורמייקה בבית, וזכיתי מקום שלישי
בטורניר באולינג בראשון אבל התעודה בבית, ליד האח
דייב: יש לך אח?
נועם: אחות קטנה, אבל למה להיטפל לקטנות. ספר לי על עצמך.
דייב: אנחנו מדברים פה עליך, אני לא מועמד לעבוד בחברה הזאת,
אני כבר עובד בה.
נועם: כמה מרוויחים פה
דייב: קודם נבדוק אם הכישורים שלך תואמים את הציפיות של החברה
נועם: נו, כמה, דוגרי
דייב: דוגרי?
נועם: ראסמי, באוריגינל, בתכל'ס, אנטיוכוס
דייב: אנטיטטנוס
נועם: אנטי-דמפטי
דייב: אנטי-קליפטוס
נועם: אנטישמי
דייב: מספיק! אני מנסה לעזור לך פה ואתה לא משתף איתי פעולה
פה
נועם: הנה, כולי מרוכז
דייב: יופי. מה הציפיות שלך מהעבודה פה?
נועם: להרוויח מלא כסף, לזיין את כל הכוסיות מהמשרד, שיהיה לי
משרד שאני יוכל להסתגר בו ולסטור לקופיף, אתה יודע
דייב: תגיד לי אדוני, אתה יודע בכלל איך העבודה פה הולכת?
נועם: לא ממש, זה במשמרות? כי אני מעדיף לעבוד במשמרת שבין
משמרת בוקר לצהריים
דייב: זה לא בדיוק ככה
נועם: הבורקס הזה שלך?
דייב: זה? כן, הרגע קניתי אותו, מייד כשאתה יוצא אני אוכל אותו
לארוחת
צהריים.
נועם: אפשר ביס?
דייב: מר שוסטר
נועם: רק ביסי קטני
דייב: טוב, אבל שיהיה ביס קטן
נועם: (קולות של לקים) הנה, רק ביס קטן
דייב: למה ליקקת את כל הבורקס? אתה חושב שאני יאכל אותו ככה?
נועם: לא
דייב: מה אתה מחייך?
נועם: (גיחוך) טי-הי
דייב: תסתלק מהמשרד שלי מייד (שומעים בקרע את נועם בולס)
נועם: קח, השארתי לך ביס
דייב: קח ת'ביס הזה ודחוף אותו ל-
פינת מכירת דברים יד שנייה של דייב ונועם
נועם: אני מחזיק כאן בידי קיסם מעץ משובח, אם נתעלם מהירוק
בקצהו, הרי זהו קיסם מ-צ-ו-י-י-ן
דייב: ילדות, עכשיו אתן יכולות להוציא לברבי את הקציצה מבין
השיניים בעזרת הקיסמי סמי החמודי מודי הזה.
נועם: כן ילדות, כי אם לא תעשו את זה השיניים שלכן יהיו כמו
שלי ושל דייב וכמו הירוק שבקצה הקיסם.
דייב: לחיילים הקרביים שבכם! יש לנו דגם מיוחד של הקיסם הזה,
צבוע בכחול ולבן,
נועם: נופפו בו מול האוייב בגאווה!
דייב: הנה מצאתי לקיסם עוד שימוש, שימו לב כיצד הקיסם מצליח
להוציא גם דונג טרי מהאוזניים
נועם: והדבר הנפלא פה הוא שהקיסם הזה מתאים לכל הדגמים
דייב: לאוזניים של ילדים, מבוגרים, נכים, זקנים עם אוזניים
מורחבות,
נועם: מיסטר ספוק, פאוור ריינג'רס, מגהדת', מגהספורט,
דייב: לכ-ו-ל-ם יש אחד כזה בארנק
נועם: או בפח
דייב: היגיינה שמיגיינה, לא מציק לכם החריימה של סבתא חומי בין
השיניים האחוריות?
נועם: לא נמאס לכם מאיזה חבר או חברה קרובים ובא לכם לדקור
אותו עם חפץ ירקרק בקצה?
דייב: לכל הרוחות נועם, אני ייקח את הקיסם הזה
נועם: לא דייב, בוא ניתן הזדמנות אחרונה לאנשים להנות מהכלי
הכל כך ויטאלי הזה, בן אדם, זה חובה לאנושות
דייב: צודק נועם, תתקשרו 1800 פתי פרייאר ותיזכו גם אתם לקיסם
במחיר פעוט של (מלמול) מליון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.