דמעות של כוכבים זולגות על לחיים חיוורות
וחוטי גורל נמתחים עד למעבר לכל גבול
אך עדיין הדם לא נשפך

חיילים צועדים לעבר שקיעה נוספת, מקווים לטוב ביותר
מקווים למזל שיאיר להם את פניו
אך צועדים הם בגאוות אלים כי הם בני-אדם בלבד

דמעות של כוכבים זולגות למטה, השמיימה,
וחרבות נשלפות על מנת לסיים את מה שהתחלנו
כולנו מרגישים שהסוף שלנו הוא לא אך עדיין אנחנו רוצים לשלוט
בו

חוט נשמתנו נמתחת
וחרבות נשלפות כדי לחתוך חוטים רבים
חוטי אמונתנו נמתחים ללא הכר, ואולי כבר מזמן נקרעו בלי שנדע
זאת

הדם נשפך ומתערבב בדמעות שעל הלחיים
החרבות עדיין נשלפות, צריכות לסיים את מה שאנחנו התחלנו
חוטי גורל מתהדקים, חוטי האמונה נעלמים בערפל
מקשים את מציאתם, וחוטי נשמתנו הארורה... משנים את צבעם

דם אדום וכהה כשחור זורם על הלחיים
זולג מעיני מלאכים ואלים
כי אין לנו בחלום מישהו אחר שאת האמונה ינצור

דמעות של כוכבים זורמים על גבי להבי החרבות
אך החרבות נקיות מהם ואינן ננדעות על ידי כלום
כשדם זורם אל תוך החוטים, נספג ומכתים
אך לעולם לא מחליש את החוטים השזורים בכוכבים.