איך אפשר עכשיו להתחיל הכל מחדש
דווקא כאשר הכל בעצם נגמר?
אפילו את, שהיית כאן עד אתמול
נהיית לפתע רק חזון.
עד אמש ליפפתי שדייך,
זללתי שפתותייך,
נישקתי עינייך
ונרדמתי בזרועותייך,
ולפתע כולך
נהיית ספק אמת.
ממקסם נוגה ומופלא
של שנה מטורפת תמימה
הכל נהפך לבדיה
מבלי קרבתך,
ללא אהבתך
ריק הלב
והגוף מסתגף.
אז איך אתחיל הכל מחדש-
בלעדייך בפרט,
וצל טובך מלפני חושיי
אשר כושפו ממציאות ישותך?
הרננת-עינית חיי לפנים
כמין פלא לא לי, חושני,
קידשת אותי במגע הוד יופייך
עד שהייתי קודח מולך
ולפתע הותרת אותי צמא
ליין תשוקתך המשומר יפה.
היש לחקור ספק אמת
או הכל ברור וחובה לשחרר?-
צלך עדיין בי,
ריחך עדיין חוצץ ביני לביני
אך אין ביכולתו של לבי
הכל מחדש להתחיל.
29/12/03 © |
