הוא פתח את עיניו בבהלה, נושם בכבדות מתחת לשמיכה החמה. לבו
הלם במהירות בחזהו והוא תר אחר הסיבה בגללה התעורר. לאחר מספר
דקות שלא הצליח למצוא אותה חזר לישון כשבחזהו אבן מעיקה.
בבוקר התעורר ובקושי משך עצמו מהמיטה, ניגש למקלחת ועומד מול
הראי. הביט בבבואה מולו, בחור רגיל, כמו הרבה אחרים, אך הבוקר
משהו השתנה בו. העיניים, חשב לעצמו. מה הן מביעות? שאל את
עצמו.
לאחר שהתלבש ואכל יצא מן הבית לעבודה, "יהודי, בוא לכאן." קרא
לו לובש שחורים ומגבעת ברחוב.
"מה?" הוא ענה.
"בוא יהודי, מתי הפעם האחרונה שהנחת תפילין? בוא תעשה מצווה
גדולה, מצווה שכולה בשבילך." המשיך לובש השחורים והמגבעת.
"לא תודה." ענה והמשיך בדרכו.
"יהודי, ממה אתה מפחד?" צעק אחריו הדתי.
הוא נעצר, נשימתו נעשתה כבדה והוא התיישב על ספסל שנקרה בדרכו.
"פחד," מלמל לעצמו, "העיניים שלי מביעות פחד, אבל ממה?" שאל את
עצמו. "אולי אני צריך לחפש בתורה, אולי שם אמצא תשובה." גיחך
לעצמו, תמיד לגלג על המאמינים. "קשה לי להאמין," אמר, "שיצור
נשגב כמו אלוהים יתעסק בשטויות שבהן הוא מתעסק לאורך כל התנ"ך,
למה שיהיה לו אכפת בכלל אם מישהו מאמין בו או לא, ולמה שהוא
יכתיר את היהודים כעם הנבחר, הרי הוא יצר את הכל, אז גם שאר
העמים הם יצירי כפיו. שוב - קשה לי להאמין שיצור כזה נשגב יכול
ליצור עמים שונים כל כך ולשסות אותם זה בזה ללא הפסקה."
לבו לא הפסיק לפעום מהר. "ממה אני מפחד?" שאל את עצמו. כביכול
לא הייתה לו סיבה רציונלית לפחד; הוא היה סטודנט שנה שנייה,
ציוניו היו סבירים, משפחה תומכת - חבילה קרובה לשלמות. אז ממה
נובע הפחד? לפתע התגעגע לימים בהם יכל לשאול את אבא ואמא כל מה
שרצה והם היו עונים לו, ואז זה הכה בו: "אמונה" - מילה זו
כאילו צפה מול עיניו באמצע הרחוב. הפחד נובע מאמונה, או יותר
נכון מחוסר אמונה. לפתע הבין כי הוא לא מאמין בכלום והחל מקנא
בלובש השחורים והמגבעת, בשבילו הכל ברור ואם משהו לא ברור אז
נסתרות הן דרכי האל, ואני? חשב. במה אשים את מבטחי? הרי פועל
יוצא של חוסר האמונה הוא להאמין בעצמך, אתה אדון לגורלך ורוב
הדברים שקורים בחייך קורים בזכותך או באשמתך. הוא נשם עמוקות
מנסה לקלוט את גודל הגזירה; הוא לא רוצה להאמין בעצמו, אם
באלוהים הכל יכול כל יודע הוא לא האמין, אז בעצמו? חברה הוא לא
מצליח להשיג אז לשים את מבטחו בעצמו? היה מעדיף להאמין בארבע
רוחות השמיים. לבו שוב החל להלום בחזהו בפראות. אולי כדאי לי
להאמין שישנו אלוהים אבל הוא אינו כה קטנוני בקשר למצוות שסוגי
בני אדם שמו בפיו. להאמין שה' קובע את גורלנו וכדי שיהיה טוב
צריך לסייע לו קצת. כן - זה הכי קרוב ללא להאמין שאפשר.