פרח לאופוטרוב / כאן |
אני טועמת,
נשיקה ראשונה
שהרעילה אותי כה מזמן.
פה -
אני אבכה רועדת,
מחלון נישאונו מציצה
על שלך הרומן.
שוב -
לחיי ורדייך אשתה,
אך קוציהם עוד פוצעים
כמו שם.
אל תיזכר היכן היינו,
אל תחשוש מהמקום בו נהיה,
שמע אותי זועקת מעבר לגבולות הזמן -
קח אותי מכאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|