מאיה לץ / מה שלא מובן מאליו |
עוד רגע נפשי
מתערבל במועקה
ועם זאת - כל כך שקט.
רגשות חבלה
ברגשות אהבה
במצבים קומיים
ויצירה מתמדת.
עוד כוס קפה של בוקר
כשבעצם תמיד היה בתוכי
כה נוגה
כה עצוב
כה בטוח בעצמו
ובעצמי.
בזמן השכחה
בין דמדומי ערות לשינה
בזמן ארוך ארוך
נותן הוא לי מתנה
הכוח לאהוב את עצמי
בפחד אימה
שמא יתגרש ממני
מפאת הכאב
שנתון אצלו, על שפתיו
ושפג כל פעם
כשאינו לוקח אותי
כמובן מאליו.
30.06.02
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|