נותרתי בסחף של חול
מטביע בחמימותו ודכאונו,
נותן לי מחשבותיו,
מנשק ודואג
ומפיל אט אט
אל סוג המיתה החם יותר
בו ורידיי יתכרבלו אל לבי
חומה של אם תעטוף עצמותיי
ים של צלילים ילחשו באזניי
אין עוד חיים
בוודאי
ואמצא לי חבר, חתול
ופרח שקמל
כי במוות,
לא כמו בחיים
כולנו על אותו הגלגל
מחלק הוא הזדמנויות שניות,
הופך הוא את הזמן
רואה בי ידיד
אין לו מה להפסיד.
תוהה כי העולם יפה
תמה על הצורה
אך אינו שואל
ואותי גואל
מן החיים אחרי המוות.

30.06.02