היא רוקדת במרכז,
התלתלים שמסגרו את פניה
נעו לכל עבר
במשובת נעורים.
כולם ראו בה
ילדה-שמחת חיים
בעוד שבתוכה זעקה
אל החופש אל ההרים.
היא רוקדת במרכז
התלתלים שמסגרו את פניה
נעו עם הרוח
בעוד היא השתלבה בשדות הפרחים.
זעקת החופש אל הגבעות
נראו כניצני אי-שפיות.
התנועה שהושלכה למרחב
נדמה ככלל לא היתה.
מרחבי הזהב
קראו לה לבוא.
ובפישוט ידיים
היא נענתה לטבע.
הם ראו בה
ילדה מהאגדות,
אך היא היתה
אמיתית יותר מהכל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.