לפני חמישים שנה הייתי אומר.
חייל הנלחם באוויב על גשר חשוב מין המסר.
היום אני מוכן להודות, כי רוב שנות חיי או לפחות כמה מהם
הנם חיים, הנה לפני כמה ימים ראיתי חייל כמעט ילד לובש מדים,
מכנסיים ירוקים היו מגוהצים ונעליו שחורים הולך על אחד מין
הגשרים.
רוצה לומר לו על הגשרים האלה נלחמתי על חיי להצלתי אחרים,
הכרתי את הגשר, לא את החייל.
התבוננתי בפניו שהיו מרוכזים מאוד תוך כדי הליכה לקרוא לו
לעזרה
להרים את ידיי ולצעוק לנדבה.
התאפקתי, מנסה להזכר לאן תגיע אם תוסיף לבקש, לא ביקשתי,
לבסוף חלצתי מעלי בתנועות איטיות את נעלי המלחמה הישנות,
והרגשתי איך כפות רגליי היחפות מנערות אבק שהצטבר בי
כמו ספר מלחמה שרבץ ימים רבים על אצטבה דחויה.