רונן דגן / היא (שם זמני) |
היא, שבמאות אחרות היו מעלים על המוקד.
היא, שחיוכה כזב ומבטה נכל.
אני, שגופי גוף נער.
אני, שאנשים טועים בי בלי הרף.
אני, בשביל אחת כמוך טרף.
אנחנו, היינו טעות קצרת-רואי.
שני קצוות של אותו מעגל חשמלי.
קווים שסופם לא להיפגש לעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|