|
הרחוב רועש
הוא מלא אנשים
הוא חיי ונושם
אני הולכת, מנותקת
לא אכפת לי
אני חייה בעולם משל עצמי
באשליה של המון
במטרה לרצות אותו
אבל בתוך הרחוב הרועש
אף אחד לא שם לב
שבעצם אני פה
כבר שנים
אני הולכת והולכת
מחכה שמישהו יסתובב
ישים לב
לשינוי שקרה!
הוא היה?הוא חלף.. |
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.