|
בשדות עמוקים של כאב, מאחורי הרי הבדידות
יש מקום אחד קטן, קוראים לו פסגת החירות
שם דמעות מתייבשות והבכי נדם
הסבל עובר והדיכאון נעלם
אנשים חופשיים לא מפחדים משום דבר
בעולם הזה לצחוק תמיד אפשר
בעיות מתגמדות וצרות נשחקות
רק חבל שהמקום נמצא בחלומות
פה הכל שחור והדיכאון בשמיים
אנשים נלחמים, מפחדים לעצום עיניים
השנאה ברחובות פוגעת ללא היכר
ובעוד כמה ימים, רק הזכרון ישאר
מחפשת תשובות לשאלות של גורל
שומעת מסביבי רק "נגמר וחבל"
מנסה להבין לאן נעלם אותו אלוהים
כנראה שהוא לא קיים בזמן הזה של החיים |
|
|
כצה פעציץ אני
אוצר לך את זה
אני לא יכול
לבטא את האות צ
במקום זה יוצא
לי צ
לך זה נשמע אותו
הדבר אבל אני
אוצר לך דר',
צסתצנת פה בעיה
לא קטנה
צה יהיה
עד צתי אני
אצשיך בכשל
הצעצבן הזה!!!
להב בן-לאדן, בן
של צורר, במהלך
טיפול בכשל
לשוני חריף
(צאוד) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.