|
על הקיר,
תלויה תמונך,
זכרון אחרון חביב מדמותך.
למה עזבת אותי כל כך מהר?
לא ידעתי שכל כך קל להשבר.
לבד.
לא רוצה לשמוע אף אחד!
לבד.
ילדה שלי, מדוע הלכת?
וממני אפילו לא נפרדת.
מתעורר מעוד חלום בלהות
ודמות מעורפלת מופיעה בין הדמעות.
לבד.
המציאות מתרחקת לאט.
לבד.
נמצאים בחיים ללא משמעות
רודפים אחרי העושר ומחפשים אלוהות
לא מבין למה עדיין אני פגוע כל כך
לא כל כך בטוח שבאמת אהבתי אותך
לבד.
עדיין מחפש את האחת.
לבד. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא...
-הא-הא, נפלת
בפח.
-איזה פח?
-נו, אבאש'ך
ערומקו? ואז אתה
עונה לא? ואז זה
כאילו יוצא
אבאש'ך ערום
כולו, כאילו?
-טו-הו-ב...
נניח...
-מה נניח?! נפלת
בפח, תפסיד
בכבוד.
-טוב, הפסדתי.
אז מה אני חייב
לך בתור
המפסיד?
-אתה חייב להגיד
מלא פעמים רצוף
ינתי פרזי.
פרופ' אפרוח
ורוד ופרופ'
אמנון ז'קונט
בעוד מפגש מוחות
מרתק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.