סופית אדאמס / פילוסופיית האהבה |
עוד שיר שכתבתי כשהייתי ממש צעירה...
כמו דובי מתוק, כמו סוכריה,
רואה אותך, מתמלאת אהבה,
פוקחת עיניים עוצמת בחזרה,
ואז חושבת "מה זו אהבה?",
אהבה זהו שיר שמנגן באוזניים
אהבה זהו שיר רק של שניים,
המילים זה הרגש המנגינה המגע,
ולוקח קצת זמן עד שנדע,
שהאהבה היא גם פרח שהדבור לה קשור
אני הפרח ואתה הדבור,
אהבה היא מושכת, היא גורמת ללב לבעור כאש,
ואותה מקבלים עם כל מה שיש,
באהבה אין מצפון אין חברים ואין לחץ
היא לא בדקה ה-90 או ברגע המחץ
האהבה באוויר היא בלב בגופנו,
ומקווה אהובי, שתהיה גם של שנינו
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|