טורו ווטנבה / רוח |
שערה של איזו נערה היא מפזרת
בדרכה הפזיזה, שאל הנער. סגרתי
את הספר ושתקתי. כבר אז לא
ידעתי מה לומר. בפנים דבר מה
נותר אותו דבר, אלא שאי אפשר
לשוב ולעיין ברוח העובר. אני חוזר
אל אותו הנחל שבו נרטבתי לא
בפעם הראשונה. זמן לא רב חלף ועכשיו הרוח
שוב מנשבת בשיער, היכן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|