טורו ווטנבה / דברים |
חוזרים אלי בעקשנות אודיסאית מרגיזה,
כמו שהרוח משיבה אל לב
האדם את מה שהבשר רוצה
לנוח ממנו. הנשים יפות יותר
על שפת הכנרת, ברגע זה או
אחר היא אומרת מעט מילים שכבר שמעתי,
אבל אני כבר סולח,
שוכח מהר דברים
גדולים ועגולים כמו שדי הנערה
השחומה שפעם אהבה אותי, או קול
של בכי לא גברי. מהלילה הזה
אני שוב לבדי, פוסע במבואות הימים
בזהירות
של כלב ששפכו עליו דלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|