|
את מתפתה להגיד לו
אתה תישאר פה אחרי
שהדרכים יחסמו ושלג כבד יכופף צמרתו של ברוש ירוק -
עד מימים ימימה בגני ילבלב כשיימסו הפתיתים אל תדאג
נצא לבוסס שלוליות לחמוק בחשאי קרני שמש פיסחות בעילגות
ובחן משובת עוללים אין לך מה לחשוש
את סחה הן החורף באיבו נוזל על אדן חלוננו כמו
אתה ברצף מקוטע
של חומקור
תפסיק להרעיד עפעף הפחדים שלך עכשיו לא
מצליחים לחדור שריון
את מסבירה לו שזו
את שאימה בך בקרבייך מתהפכת חרב הגירוש
מגן עדן וחרדת הניטוש הגדולה
הוא אומר אין כזו מילה מדקדק בלשונו מצקצק
בשפתו מעביר לשון חרבה רק עליו בוחנת אותו
את יודעת עכשיו להבהב לו שייגע את מה שנישאר ממך
זה כבר לא אותו דבר אבל אל תלך באמת יש יופי של עוגה. |
|
|
אי אפשר לבנות
מקור מתח בלי
התנגדות פנימית,
זה כמו לרוץ 100
מטר באפס שניות
תגובת מערכת: אל
תאמר אי אפשר,
תאמר לא יכול.
גם לרוץ 100 מטר
באפס שניות היית
יכול אם היית
רוצה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.