אם אראה את המחר משתקף מעיניך אדע -
את כל מכאוביך, אדע אותך, אתה הינך.
ואם אראה אותך נתון לרחמיי מהוויך עיניך ינצצו עבר
אדע כי עליי להשיב אותך אל מחוז חפצך
ולעזוב אותך לנפשך.
ולהפרד ממך בנשיקה יתומה לה לא יהיו ממשיכים.
אני מוצאת את עצמי מקלפת קליפות של תשוקה
בלי ידיעתך
אני מוצאת את עצמי בוררת פתרונות
צורם, צורמת לי כל כך מנגינתך
ועם זאת אינני יכולה לנשק אותך
את אותה נשיקה מיותמת.
העבר משתקף בעינייך
צלילותו ברורה לי כל כך כעת.
אך עיניי עוד מעורפלות מאהבתך שקדמה ליום זה
אני מסרבת לראות.
אל נא תביא ענני ברקים אל תוך חיינו
עצור לפני שאגיח כמתוך סערה. |
