אני מצטערת. לא,
אתה תפסיק עכשיו, תקשיב לי
מתנצלת:
אני מבקשת סליחה
שבגדתי בך, פעמיים
בפסח וגם בחופש הגדול
אני לא חושבת שבגדתי אף פעם
אני לא זוכרת שאהבתי, טוב, לא חשוב
אני מצטערת שלא קראתי לילד בשמו
איך יכולתי לדעת שרצית שם אחר בשבילו
אני מתנצלת שכל השורות שמתארכות מוקדשות
בשבילך ואתה מרגיש מובך מלהיות המוזה שלי
או מיצר הרס עצמי שביקשתי ממך לבדוק ולברר שהוא יציב.
סליחה שהבטחתי שאבוא לצפון לארח לך חברה או חיבוק או מגע
מכל סוג שהוא, כי לא באמת התכוונתי לבוא. סליחה שניתקתי את
הטלפון רק כדי שתתגעגע אלי, טוב, זה הצליח, בכל אופן, מעניין
אם אתה יודע מה זה לאהוב, מוזר שחשבת שהיית מאוהב בי, עכשיו
אתה יודע שאני בסך הכל ילדה רזה עם תאבון בלתי מוגבל, שקטה
יחסית למסיבות ההן. ציפית שאפתה אותך והצלחתי להגשים ציפיות.
נשארנו לשחק בידידות, יותר ויותר רחוקים, תלותיים, חמודים יחד
כמו אלה שנועדו להיות ביחד, בציורים, בסרטים, בגיל ההתבגרות.
סליחה שביומולדת שלך אני לא אביא לך שום דבר, אפילו לא צחוק
כזה של חיבה או היגיון. אפילו לא תשוקה, אפילו לא זיון, אפילו
לא נשיקה, כי לקבל סירוב גם אני יכולה ולתת אהבה אין לי עכשיו.
ואם תבגוד בי אז יהיה לי הרבה יותר קל להיפרד, אבל אני מעדיפה
שנמשיך במצב הזה, החולני העכור, כמו משחק מכור- בלי הכיף
שבניצחון. אני מאמינה לך ותמיד האמנתי. אני מצטערת שאני חלשה,
צריכה אותך שתגן עלי ושתלמד אותי מנגינות שלא אתה כתבת. אני
מצטערת אם גרמתי לך לחשוב דברים שלא קיימים, ואני עוד יותר
מצטערת כשזה לא עזר לפתח את כושר הביטוי שלך. אני מצטערת שלקח
לי כל כך הרבה זמן להתאהב, אני מצטערת שאנחנו לא מתאימים, אני
מצטערת שאני נשארת.

עכשיו תורך