סתם עוד בוקר רגיל.
מתעוררת, מתמתחת.
מקלחת, בגדים, ארוחת בוקר.
רצה לתפוס את האוטובוס. מפספסת. עולה על הבא שאחריו.
בי"ס.
שגרה.
שעמום.
הפסקה.
מסדרון.
צלצול.
המסדרון מתרוקן לאט לאט.
היא בדרך לשיעור הבא שלה.
היא לא מכירה אותם, הם לא מכירים אותה.
היא ממשיכה ללכת, מתעלמת מהם.
הם לא נותנים לה.
אחד מושך אותה אליו. השני מעיר הערה. שלישי שולח יד...
והצחוק המרושע שלהם ברקע.
והיא מרגישה רע מתמיד.
הם עוזבים אותה.
המסדרון ריק. היא מאחרת לשיעור.
רועדת, היא הולכת לכיתה.
מתנצלת על האיחור, מתיישבת ומוציאה מחברת.
מסכמת את השיעור.
זה השיעור האחרון.
חוזרת הביתה.
הולכת לישון.
עוד יום סתמי שעבר.
רק עוד יום סתמי.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.