את אשר הסתכמו חייו של הגאון, חשתי כי מצאתי.
ענן לבן הופיע מעלי, אך עוד באיבו הוחלף.
מסך אפרפר ניצב לו מעל, מסתיר מעיניי את קרני החמה.
הענן אינו מערפל את חושיי, את חדותם הוא משביח.

זמן כה רב לא יצוץ מן החשכה, סבורני כי יגיע יום זה.
צורתו נסתרת מעיניי, תקוותי שיהיה כבעבר.
מבטיחה לי ציפור נפשי, אאמץ את השב גם אם פצוע הוא.
בורידיו ועורקיו נוזל חדש זורם, דמו יהיה לי אור.

כנפו אינה מסוככת עלי כעת, אך אשובה לחיקה.
העת כחידה מסתתרת בין הברורים, תגיע השעה ואראה את התשובה.
משב רוח עז יעבור מעלי, ענן לבן לחיי ישוב לו.
כלת הלבנה תחיה בי את אורה, הלוט ייפרץ והניצוץ ישוב לעיניי.