[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








החולדות הבוכיות אטמו מבט, השחיזו אבן ויצאו אל הרחוב הומה
האדם.
ברבות הימים היתה זו היא אשר החליטה לסגת מעמדתה.
החולדות, למרות החלטתה הנחושה,לא חשו מובסות.
מדוע אשאל? אי אפשר לתהות עוד? מימי הנהר הנהיר העכירו. זו
סכנה של ממש.
עם כל פעימה היה נדמה לכולם שמשהו זז, שהיתה התקדמות. הם
שכחו.
פעולת היניקה לעולם ועד!
"משהו חסר" חשבה לעצמה בעודה חורצת את עורה המתפורר.
הן ידעו כי זה אמור להיות ארוך, הן ידעו כי רוצים שהכל יראה
כאילו היה תוצאה אירונית של חוסר איזון כימי. הן ידעו
כי התועבה היא הסיכוי היחיד שלהן לעזוב את הביבים..
אני רק צופה מן הצד. לעולם לא חשבתי להתערב במאומה.
החולדות הגיעו למפתן דלתה, מתעלמות מקיר הפלסטיק השקוף
שלימינן,
עיניהן השחורות לעולם לא סטו מן המטרה המקדשת,
הן החלו מטפסות עליה ונושכות חתיכות חתיכות.
אחת מהן הגזימה מעט בתנועותיה הדרמטיות.
בתגובה מישהו מהעבר השני כיחכך בגרונו.
היא פשטה ידיה אל עבר הקיר השקוף, אצבעותיה נושרות, וחייכה.
חיוכה הרחב ומטיל האימה החל מאבד מצורתו הקבועה ביקום.
החולדה הדרמטית אכלה ממנו, פיסת שפתיים עוד הייתה תקועה בינות
לשיניה כאשר חלה התפנית המפתיעה.
מהעבר השני הביעו סיפוק רב,
היו זזים באי נוחות במושביהם ומתלחששים בהערכה גמורה.
מחיאות הכפיים היו כה סואנות שאף אני לא שמתי ליבי לאבן
המושחזת שעשתה דרכה אל ראשי.



האדם הוורוד אומר הן!
קלפוני מן הקירות, אני מתחרט, רוצה לחיות!

במסירות של איברים כרותים
הוא יקדיש לך אהבה וילמדך.
פעולת היניקה לעולם ועד!

מי יכל לדעת שהן כה חכמות?
שפרוותן כה נעימה?
שיש להן חוש פוליטי מפותח, תיאבון
לשינויים במטבוליזם של פרות?

האדם הוורוד רק צופה מן הצד
הוא לא חשב לבקש שיגרדו אותו מן הקירות.

האשימו אותה בצדק. היא הייתה בודדה,
לא שייכת. המין האנושי לא יכול להרשות!




מחיאות הכפיים פיצו על כל עוגמת הנפש אשר אי פעם נגרמה לעמים
הטבוחים באשר הם,
קברי האחים נחו דומם והשתאו, הפסל גם זהוב וגם נוצץ, גם מוחאים
לו כפיים! כולם!
הם לבטח יודעים מדוע. תראו אחיי, איזו חולדה עם אמביציה, אם לא
היינו קבורים הייתי מוחא לה כף בעמידה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אני אקמפל אותך
יא בנזונה!"


מחתרת
התוכניתנים


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/1/04 10:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורית צוקר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה